Page 85 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 85

‫הסוגייה הראשונה במסכת תענית‬

                             ‫מהי שאלה ומהי הזכרה‬

‫הסוגייה הראשונה במסכת תענית עוסקת בהזכרת גבורות גשמים בתפילה – מוריד הגשם (ב‪ ,‬א‪ :‬תנא‬
‫היכא – ה‪ ,‬א‪ :‬אינו פוסק)‪ .‬במשנה כתוב‪ :‬מאימתי מזכירין גבורות גשמים? רבי אליעזר אומר‪ :‬מיום‬
‫טוב הראשון של חג‪ .‬רבי יהושע אומר‪ :‬מיום טוב האחרון של חג‪ .‬אמר לו רבי יהושע‪ :‬הואיל ואין‬
‫הגשמים אלא סימן קללה בחג‪ ,‬למה הוא מזכיר? – אמר לו רבי אליעזר‪ :‬אף אני לא אמרתי לשאול‪,‬‬
‫אלא להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו‪ – .‬אמר לו‪ :‬אם כן לעולם יהא מזכיר! אין שואלין את‬
‫הגשמים אלא סמוך לגשמים‪ .‬רבי יהודה אומר‪ :‬העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג –‬
‫האחרון מזכיר‪ ,‬הראשון אינו מזכיר‪ .‬ביום טוב ראשון של פסח – הראשון מזכיר‪ ,‬האחרון אינו מזכיר‪.‬‬

‫החלק הראשון של הסוגייה (‪1‬־‪ .2‬ב‪ ,‬א‪ :‬תנא היכא – ג‪ ,‬א‪ :‬לבתר דליסמכוהו) מפרש את הלשון‬
‫"מאימתי מזכירין גבורות גשמים"‪ ,‬ונותן טעם לשיטות רבי אליעזר ורבי יהושע בהזכרת הגשמים‪.‬‬
‫מרכז הסוגייה (‪3‬־‪4‬־‪ .5‬תנא‪ :‬בטל וברוחות – ד‪ ,‬א‪ :‬חקתיך) מוסיף את הזכרת הרוחות‪ ,‬העבים‪ ,‬והטל‪.‬‬
‫והחלק השלישי של הסוגייה (‪6‬־‪ .7‬אין שואלין – ה‪ ,‬א‪ :‬אינו פוסק) הוא על שאלת הגשמים ועל שיטת‬

                                                                                   ‫רבי יהודה בהזכרת הגשמים‪.‬‬

‫החלק הראשון של הסוגייה מתייחס קודם כל ללשון המשנה "מאימתי"‪ ,‬שכן משמע מלשון זו שישנו‬
‫משפט שקדם למשנתנו‪ ,‬ועליו שואלים – ממתי‪ .‬עוד שואלת הגמרא על מקור הלשון "גבורות‬
‫גשמים"‪ ,‬ומסביר רבי יוחנן שהגשמים יורדים בגבורה‪ .‬הגמרא מסתפקת מהיכן למד רבי אליעזר‬
‫שמתחילים להזכיר ביום טוב הראשון של סוכות‪ ,‬האם הוא לומד זאת מנטילת הלולב‪ ,‬או שמא הוא‬
‫לומד זאת מניסוך המים‪ .‬רבי אבהו משיב‪ ,‬שרבי אליעזר למד הזכרת גבורות גשמים מלולב‪ ,‬ולפיכך‬

                                                            ‫‪85‬‬
   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90