Page 86 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 86

‫מסכת תענית‬  ‫‪86‬‬

‫צריך להזכיר דווקא ביום‪ ,‬ולא בלילה‪ .‬בברייתא נזכרו כמה שיטות לזמן הזכרת גבורות הגשמים‪ :‬רבי‬
‫אליעזר אומר‪ :‬משעת נטילת לולב‪ ,‬רבי יהושע אומר‪ :‬משעת הנחתו ‪ ...‬רבי אומר‪ :‬אומר אני‪ ,‬משעה‬
‫שמפסיק לשאלה כך מפסיק להזכרה‪ .‬רבי יהודה בן בתירה אומר‪ :‬בשני בחג הוא מזכיר‪ .‬רבי עקיבא‬
‫אומר‪ :‬בששי בחג הוא מזכיר‪ .‬רבי יהודה משום רבי יהושע אומר‪ :‬העובר לפני התיבה ביום טוב‬
‫האחרון של חג‪ ,‬האחרון מזכיר‪ ,‬הראשון אינו מזכיר‪ .‬ביום טוב ראשון של פסח – הראשון מזכיר‪,‬‬

                                                                                             ‫האחרון אינו מזכיר‪.‬‬

‫במרכז הסוגייה הזכרות שלא מופיעות במשנה‪ :‬טל‪ ,‬רוחות ועננים‪ .‬בתוספתא כתוב‪" :‬בטל וברוחות‬
‫לא חייבו חכמים להזכיר‪ ,‬ואם בא להזכיר מזכיר"‪ .‬ובתוספתא נוספת‪" :‬בעבים וברוחות לא חייבו‬
‫חכמים להזכיר‪ ,‬ואם בא להזכיר מזכיר"‪ .‬עוד עוסקת הסוגייה בדברים נוספים שמועילים‪ ,‬מלבד‬
‫המטר‪ :‬העננים והרוחות והשמש שבאים אחר הגשם‪ ,‬וירידת השלג‪ .‬ומביאה הגמרא שלש מימרות על‬

                                                                                  ‫תלמיד חכם שגדל כמו גרעין‪.‬‬

‫מלבד שאלת הגשמים מביאה הגמרא שאלות נוספות‪ ,‬ואומר רב שמואל בר נחמני בשם רבי יונתן‪:‬‬
‫שלשה שאלו שלא כהוגן‪ ,‬לשנים השיבוהו כהוגן‪ ,‬לאחד השיבוהו שלא כהוגן‪ ,‬ואלו הן‪ :‬אליעזר עבד‬
‫אברהם‪ ,‬ושאול בן קיש‪ ,‬ויפתח הגלעדי‪ .‬ועוד אמר רבי ברכיה‪ :‬אף כנסת ישראל שאלה שלא כהוגן‪,‬‬
‫והקדוש ברוך הוא השיבה כהוגן‪ ,‬שהיא רצתה להיות כגשם‪ ,‬והקב"ה אמר שיהיה לה כטל‪ .‬היא שאלה‬

                                             ‫להיות כחותם על הלב‪ ,‬והקב"ה אמר שיהיה חקוק על הכפים‪.‬‬

‫בחלק השלישי של הסוגייה עוסקת הגמרא בשאלה אם הזכרת הגשמים זהה לשאלת הגשמים או לא‪,‬‬
‫מתוך דברי המשנה‪ :‬אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים‪ .‬רבי יהודה אומר‪ :‬העובר לפני‬
‫התיבה ביום טוב האחרון של חג – האחרון מזכיר‪ ,‬הראשון אינו מזכיר‪ .‬ביום טוב ראשון של פסח –‬
‫הראשון מזכיר‪ ,‬האחרון אינו מזכיר‪ .‬רב אסי בשם רבי יוחנן אומר‪ ,‬שהלכה כרבי יהודה לענין הזכרת‬
‫גבורות הגשמים‪ .‬יחד עם זאת אמר רבי אלעזר כדברי רבן גמליאל‪ ,‬שמתחילים לשאול את הגשמים‬
‫משבעה במרחשוון‪ .‬ומסיקה הגמרא‪ ,‬שבזמן שבית המקדש קיים מתחילים לשאול את הגשמים רק‬
‫משבעה במרחשוון‪ ,‬כיוון שיש עולי רגלים‪ ,‬ואילו בזמן שאין בית המקדש קיים מתחילים לשאול את‬
‫הגשמים כבר לאחר יום טוב האחרון של חג‪ .‬מי שגר במקום בו יש שני ימים טובים‪ ,‬ומסיקה הגמרא‪:‬‬
‫כיון שהתחיל שוב אינו פוסק‪ .‬לפיכך‪ ,‬בני חוץ לארץ מזכירים את הגשמים החל ממוסף של שמיני‬

                                                   ‫עצרת‪ ,‬ואינם מפסיקים מלהזכיר את הגשמים לאחר מכן‪.‬‬

‫נראה‪ ,‬כי החילוק בין שאלה והזכרה שישנו במרכז הסוגייה‪ ,‬הוא חילוק בין השיטות השונות בסוגיה‬
‫על הזכרת הגשמים‪ .‬יש מקום להתייחס להזכרת הגשמים כמו אל הזכרות שבחו של הקדוש ברוך‪,‬‬
   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90   91