Page 144 - דרך חדשה בלימוד גמרא_טיוטה
P. 144

‫הסוגיה הראשונה במסכת נדרים‬

                            ‫כינויי וידות נדרים ונזירות‬

‫המשנה הפותחת את מסכת נדרים היא‪ :‬כל כינויי נדרים כנדרים‪ ,‬וחרמים – כחרמים‪ ,‬ושבועות –‬
‫כשבועות‪ ,‬ונזירות – כנזירות‪ .‬האומר לחברו מודרני ממך‪ ,‬מופרשני ממך‪ ,‬מרוחקני ממך‪ ,‬שאני אוכל‬
‫לך‪ ,‬שאני טועם לך – אסור‪ .‬הסוגיה הראשונה בגמרא )ב‪ ,‬ב‪ :‬כל כינויי – ה‪ ,‬ב‪ :‬ידיים מוכיחות( עוסקת‬
‫בכינויי נדרים ובידות נדרים‪ .‬כלומר‪ ,‬נדר שלא בלשון נדר‪ ,‬אך ברור שהכוונה היא לנדר‪ .‬כינוי הנדרים‬

      ‫הוא‪ :‬קונם‪ ,‬קונח‪ ,‬קונס‪ .‬וידות הנדרים הם מי שאומר לחברו‪ :‬מודרני ממך‪ ,‬מופרשני ממך וכד'‪.‬‬

‫החלק הראשון של הסוגיה )‪1‬־‪ .2‬ב‪ ,‬ב‪ :‬כל כינויי – ג‪ ,‬ב‪ :‬יעשה( הוא בהשוואת נדרים לנזירות‬
‫ולשבועות לענין הכינויים והידות‪ ,‬ובמקור הדין של כינויים וידות בנדרים ובנזירות‪ .‬מרכז הסוגיה )‪3‬־‬
‫‪4‬־‪ .5‬אמר מר – ד‪ ,‬ב‪ :‬קמ"ל( הוא על דיני בל יחל ובל תאחר והפרה של נדרים ונזירות‪ .‬החלק השלישי‬
‫של הסוגיה )‪6‬־‪ .7‬האומר – ה‪ ,‬ב‪ :‬ידיים מוכיחות( חוזר לדין הידות‪ ,‬ויש מחלוקת תנאים אם היד צריכה‬

                                                                                           ‫להיות מוכיחה או לא‪.‬‬

‫החלק הראשון פותח בהשוואת הפתיחה למסכת נדרים לפתיחה למסכת נזיר‪ ,‬שלגבי נדרים שנו את‬
‫כל הדוגמאות של כינויים‪ :‬כל כינויי נדרים כנדרים‪ ,‬וחרמים כחרמים‪ ,‬ושבועות כשבועות‪ ,‬ונזירות‬
‫כנזירות‪ ,‬ואילו לגבי נזיר שנו רק את הדין של כינויי נזירות‪ .‬לדברי הגמרא‪ ,‬נדרים ושבועות כתובים‬
‫ביחד‪ ,‬וכיוון ששנינו את שניהם – שנינו את הכל‪ .‬הסיבה ששנינו חרמים לאחר הנדרים היא מפני‬

                    ‫שבשניהם האדם אוסר את החפץ על עצמו‪ ,‬ובשבועה הוא אוסר את עצמו מהחפץ‪.‬‬

‫עוד מצביעה הגמרא על כך שפתח במשנה בכינויים ומפרש ידות‪ :‬האומר לחבירו וכו'‪ ,‬ועוד‪ :‬מדוע‬
‫לא כתוב במשנה בפירוש שידות נדרים הם כנדרים‪ .‬ומשיבה הגמרא‪ ,‬שהמשנה חסרה‪ ,‬וכך צריך להיות‬

                                                      ‫· ‪· 144‬‬
   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149