Page 21 - דרך חדשה בלימוד גמרא_טיוטה
P. 21

‫דרך חדשה בלימוד גמרא | פני המנורה ‪21‬‬

‫במרכז הסוגיה שאל רב את רבי‪ :‬הטעינו חבירו אוכלין ומשקין והוציאן לחוץ מהו? האם עקירת גופו‬
‫כעקירת חפץ ממקומו דמי וחייב‪ ,‬או שמא לא? אמר לו‪ :‬חייב‪ ,‬ואינו דומה לידו‪ .‬וכך שנינו בברייתא‪:‬‬

        ‫היה טעון אוכלין ומשקין מבעוד יום והוציאן לחוץ משחשיכה – חייב‪ ,‬לפי שאינו דומה לידו‪.‬‬

‫אמר אביי‪ :‬פשוט לי‪ ,‬שידו של אדם אינה לא כרשות הרבים ולא כרשות היחיד‪ .‬כרשות הרבים אינה‬
‫דומה – מידו של העני‪ ,‬כרשות היחיד אינה דומה – מידו של בעל הבית‪ .‬ואולם‪ ,‬שאל אביי‪ :‬ידו של‬
‫אדם מהו שתעשה ככרמלית‪ ,‬האם קנסו חכמים את האדם להחזיר אותה אליו כאשר הוא הוציאה‬
‫מבעוד יום או לא? בתחילה מוכיחה הגמרא מכך שיש ברייתא אחת שכתוב בה‪ :‬היתה ידו מלאה‬
‫פירות והוציאה לחוץ אסור להחזירה‪ ,‬וברייתא אחרת שכתוב בה‪ :‬מותר להחזירה‪ .‬ולכאורה‪,‬‬
‫הברייתות חולקות בשאלתו של אביי‪ ,‬אם היד היא כרמלית או לא! ומציעה הגמרא חמש אפשרויות‬
‫אחרות למחלוקת‪) :‬א( כאן – למטה מעשרה‪ ,‬כאן – למעלה מעשרה‪) .‬ב( שתי הברייתות למטה‬
‫מעשרה‪ ,‬והיד איננה ככרמלית‪ ,‬והחילוק בין הברייתות הוא שמבעוד יום – לא קנסו חכמים את האדם‬
‫שהוציא את ידו לחוץ ומותר לו להחזירה‪ ,‬משחשיכה – קנסו חכמים את האדם ואסור לו להחזירה‪.‬‬
‫)ג( בשוגג – לא קנסו חכמים‪ ,‬במזיד – קנסו חכמים‪) .‬ד( הברייתות חלוקות אם קנסו שוגג משום מזיד‪.‬‬
‫)ה( ברייתא אחת עוסקת במי שמחזיר את ידו לאותה חצר‪ ,‬והאחרת עוסקת במי שמחזיר את ידו לחצר‬
‫אחרת‪ ,‬וכפי שהשיב רב נחמן לרבא‪ ,‬שאם הוציא את ידו ורוצה להחזירה לחצר אחרת אסור מפני‬

                                                                                              ‫שנעשתה מחשבתו‪.‬‬

‫שאל רב ביבי בר אביי‪ :‬הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבוא לידי חיוב חטאת‪ ,‬או לא‬
‫התירו? ומפרש רב שילא‪ ,‬שהתירו הכוונה לאחרים‪ ,‬אך מתקיף רב ששת‪ :‬וכי אומרים לו לאדם חטא‬
‫כדי שיזכה חבירך? לפיכך אמר רב אשי‪ :‬שמדובר כאן במי שהדביק פת בתנור במזיד‪ ,‬והשאלה אם‬
‫התירו לו לרדות אותה קודם שיבא לידי איסור סקילה‪ .‬וכך שנה רב אחא בנו של רבא‪ :‬אמר רב ביבי‬

                           ‫בר אביי‪ :‬הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבא לידי איסור סקילה‪.‬‬

‫בחלק השלישי של הסוגיה חוזרים למקרים שמופיעים במשנה‪ ,‬ושואלת הגמרא‪ :‬מדוע חייב העני‬
‫שפשט את ידו לפנים ונטל מתוך ידו של בעל הבית‪ ,‬והרי צריך שהעקירה תהיה מעל גבי מקום ארבעה‬
‫על ארבעה! אמר רבה‪ :‬משנתנו היא כשיטת רבי עקיבא‪ ,‬שאמר שלא צריך שההנחה תהיה על מקום‬
‫ארבעה על ארבעה‪ .‬אמנם‪ ,‬שואלת הגמרא‪ ,‬שאולי גם רבי עקיבא סובר שהעקירה צריכה להיות מעל‬
‫מקום ארבעה על ארבעה? לפיכך אמר רב יוסף‪ :‬משנתנו היא כשיטת רבי‪ .‬ושואלת הגמרא‪ ,‬הרי רבי‬
‫איננו מחייב בזורק מרשות הרבים לרשות הרבים ורשות היחיד באמצע‪ ,‬אלא דווקא כאשר רשות‬
‫היחיד מקורה‪ ,‬שאומרים אנו שהבית כאילו הוא מלא‪ ,‬אך כאן מדובר בעקירה והנחה גם ברשות‬
‫הרבים‪ ,‬וצריך ארבעה על ארבעה! לפיכך אמר רבי זירא‪ :‬משנתנו היא כשיטת אחרים‪ ,‬שאם זרק אדם‬
   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26