Page 21 - דרך חדשה בלימוד גמרא_טיוטה
P. 21
דרך חדשה בלימוד גמרא | פני המנורה 21
במרכז הסוגיה שאל רב את רבי :הטעינו חבירו אוכלין ומשקין והוציאן לחוץ מהו? האם עקירת גופו
כעקירת חפץ ממקומו דמי וחייב ,או שמא לא? אמר לו :חייב ,ואינו דומה לידו .וכך שנינו בברייתא:
היה טעון אוכלין ומשקין מבעוד יום והוציאן לחוץ משחשיכה – חייב ,לפי שאינו דומה לידו.
אמר אביי :פשוט לי ,שידו של אדם אינה לא כרשות הרבים ולא כרשות היחיד .כרשות הרבים אינה
דומה – מידו של העני ,כרשות היחיד אינה דומה – מידו של בעל הבית .ואולם ,שאל אביי :ידו של
אדם מהו שתעשה ככרמלית ,האם קנסו חכמים את האדם להחזיר אותה אליו כאשר הוא הוציאה
מבעוד יום או לא? בתחילה מוכיחה הגמרא מכך שיש ברייתא אחת שכתוב בה :היתה ידו מלאה
פירות והוציאה לחוץ אסור להחזירה ,וברייתא אחרת שכתוב בה :מותר להחזירה .ולכאורה,
הברייתות חולקות בשאלתו של אביי ,אם היד היא כרמלית או לא! ומציעה הגמרא חמש אפשרויות
אחרות למחלוקת) :א( כאן – למטה מעשרה ,כאן – למעלה מעשרה) .ב( שתי הברייתות למטה
מעשרה ,והיד איננה ככרמלית ,והחילוק בין הברייתות הוא שמבעוד יום – לא קנסו חכמים את האדם
שהוציא את ידו לחוץ ומותר לו להחזירה ,משחשיכה – קנסו חכמים את האדם ואסור לו להחזירה.
)ג( בשוגג – לא קנסו חכמים ,במזיד – קנסו חכמים) .ד( הברייתות חלוקות אם קנסו שוגג משום מזיד.
)ה( ברייתא אחת עוסקת במי שמחזיר את ידו לאותה חצר ,והאחרת עוסקת במי שמחזיר את ידו לחצר
אחרת ,וכפי שהשיב רב נחמן לרבא ,שאם הוציא את ידו ורוצה להחזירה לחצר אחרת אסור מפני
שנעשתה מחשבתו.
שאל רב ביבי בר אביי :הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבוא לידי חיוב חטאת ,או לא
התירו? ומפרש רב שילא ,שהתירו הכוונה לאחרים ,אך מתקיף רב ששת :וכי אומרים לו לאדם חטא
כדי שיזכה חבירך? לפיכך אמר רב אשי :שמדובר כאן במי שהדביק פת בתנור במזיד ,והשאלה אם
התירו לו לרדות אותה קודם שיבא לידי איסור סקילה .וכך שנה רב אחא בנו של רבא :אמר רב ביבי
בר אביי :הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבא לידי איסור סקילה.
בחלק השלישי של הסוגיה חוזרים למקרים שמופיעים במשנה ,ושואלת הגמרא :מדוע חייב העני
שפשט את ידו לפנים ונטל מתוך ידו של בעל הבית ,והרי צריך שהעקירה תהיה מעל גבי מקום ארבעה
על ארבעה! אמר רבה :משנתנו היא כשיטת רבי עקיבא ,שאמר שלא צריך שההנחה תהיה על מקום
ארבעה על ארבעה .אמנם ,שואלת הגמרא ,שאולי גם רבי עקיבא סובר שהעקירה צריכה להיות מעל
מקום ארבעה על ארבעה? לפיכך אמר רב יוסף :משנתנו היא כשיטת רבי .ושואלת הגמרא ,הרי רבי
איננו מחייב בזורק מרשות הרבים לרשות הרבים ורשות היחיד באמצע ,אלא דווקא כאשר רשות
היחיד מקורה ,שאומרים אנו שהבית כאילו הוא מלא ,אך כאן מדובר בעקירה והנחה גם ברשות
הרבים ,וצריך ארבעה על ארבעה! לפיכך אמר רבי זירא :משנתנו היא כשיטת אחרים ,שאם זרק אדם
