Page 22 - דרך חדשה בלימוד גמרא_טיוטה
P. 22
מסכת שבת 22
חפץ והשני עמד במקומו וקבל – חייב ,ומכאן שההנחה לא צריך שתהיה על מקום ארבעה על ארבעה.
אמנם ,שואלת הגמרא ,שאולי גם אחרים מודים שהעקירה צריכה להיות מעל מקום ארבעה ,וגם
ההנחה יכול להיות שהיא על גבי כנפי הבגד כאשר הוא פשט אותו ,ויש בו ארבעה על ארבעה .לפיכך,
אמר רבי אבא :משנתנו עוסקת בעני ובעל הבית שהיה בידם סל ,והיתה זו עקירה והנחה מעל גבי
מקום ארבעה על ארבעה .אמנם ,רבי אבהו לא מקבל פירוש זה ,מפני שלא כתוב "טרסקל שבידו",
אלא אמר רבי אבהו :כגון ששלשל ידו למטה משלשה וקבלה ,ומדובר כאן בשוחה ,או בעומד בגומא,
או בננס .ורבא איננו מקבל פירוש זה ואמר :ידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה .וכן ,כאשר
בא רבין אמר בשם רבי יוחנן :ידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה ,ואפילו כאשר הוא לא
החשיב אותה.
מכאן ,באו שלש מימרות נוספות של רבי יוחנן על העקירה וההנחה .אמר רבי אבין בשם רבי אילעאי
בשם רבי יוחנן :עמד במקומו וקיבל – חייב ,עקר ממקומו וקיבל – פטור ,וכך גם שנינו בברייתא
שאומרים אחרים .שאל רבי יוחנן :זרק חפץ ונעקר הוא ממקומו ,וחזר וקיבלו ,מהו? ופירש רב אדא
בר אהבה ,שהשאלה היא על שני כחות באדם אחד.
אמר רבי אבין בשם רבי יוחנן :הכניס ידו לתוך חצר חבירו ,וקיבל מי גשמים והוציא – חייב .ומפרש
רבי חייא בנו של רב הונא כגון שקלט מעל גבי כותל משופע ,ורבא אמר :כגון שקלט מעל גבי גומא,
ואין אומרים שמים על גבי מים אינם נחשבים להנחה .שאל רבא :אגוז בכלי ,וכלי צף על גבי מים,
האם הולכים אחרי האגוז שנח ,או אחר הכלי שאינו נח אלא נייד .שמן שצף על גבי יין – מחלוקת רבי
יוחנן בן נורי וחכמים ,ששנינו :שמן שצף על גבי יין ,ונגע טבול יום בשמן – לא פסל אלא שמן בלבד,
רבי יוחנן בן נורי אומר :שניהם מחוברים זה לזה.
אמר רבי אבין בשם רבי אילעאי בשם רבי יוחנן :היה טעון אוכלים ומשקין ונכנס ויוצא כל היום כולו
– אינו חייב עד שיעמוד .אמר אביי :חייב דווקא אם עמד לפוש – חייב ,אך אם עמד לכתף – פטור.
ובלשון אחרת אמר את אותו רעיון רב ספרא בשם רבי אמי בשם רבי יוחנן :המעביר חפצים מזוית
לזוית ,ונמלך עליהן והוציאן – פטור ,שלא היתה עקירה משעה ראשונה לכך!
מה מוסיף לנו מרכז הסוגיה? מלאכת הוצאה מרשות לרשות כוללת עקירה והנחה ,והמלאכה איננה
נגמרת עד ששני הדברים מתקיימים .גופו של אדם הוא נח ,אך ידו איננה נחה ,ועלינו לדון בשאלה
אם היא נחשבת כרשות היחיד או כרשות הרבים ואולי יש לגזור עליה כמו על כרמלית .אם כן ,מעבר
לדיני המשנה על הוצאה והכנסה ,עלינו גם לבחון כיצד באו החפצים למקומם עכשיו ,והיכן הם
נמצאים.
