Page 22 - דרך חדשה בלימוד גמרא_טיוטה
P. 22

‫מסכת שבת‬  ‫‪22‬‬

‫חפץ והשני עמד במקומו וקבל – חייב‪ ,‬ומכאן שההנחה לא צריך שתהיה על מקום ארבעה על ארבעה‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬שואלת הגמרא‪ ,‬שאולי גם אחרים מודים שהעקירה צריכה להיות מעל מקום ארבעה‪ ,‬וגם‬
‫ההנחה יכול להיות שהיא על גבי כנפי הבגד כאשר הוא פשט אותו‪ ,‬ויש בו ארבעה על ארבעה‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫אמר רבי אבא‪ :‬משנתנו עוסקת בעני ובעל הבית שהיה בידם סל‪ ,‬והיתה זו עקירה והנחה מעל גבי‬
‫מקום ארבעה על ארבעה‪ .‬אמנם‪ ,‬רבי אבהו לא מקבל פירוש זה‪ ,‬מפני שלא כתוב "טרסקל שבידו"‪,‬‬
‫אלא אמר רבי אבהו‪ :‬כגון ששלשל ידו למטה משלשה וקבלה‪ ,‬ומדובר כאן בשוחה‪ ,‬או בעומד בגומא‪,‬‬
‫או בננס‪ .‬ורבא איננו מקבל פירוש זה ואמר‪ :‬ידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה‪ .‬וכן‪ ,‬כאשר‬
‫בא רבין אמר בשם רבי יוחנן‪ :‬ידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה‪ ,‬ואפילו כאשר הוא לא‬

                                                                                                    ‫החשיב אותה‪.‬‬

‫מכאן‪ ,‬באו שלש מימרות נוספות של רבי יוחנן על העקירה וההנחה‪ .‬אמר רבי אבין בשם רבי אילעאי‬
‫בשם רבי יוחנן‪ :‬עמד במקומו וקיבל – חייב‪ ,‬עקר ממקומו וקיבל – פטור‪ ,‬וכך גם שנינו בברייתא‬
‫שאומרים אחרים‪ .‬שאל רבי יוחנן‪ :‬זרק חפץ ונעקר הוא ממקומו‪ ,‬וחזר וקיבלו‪ ,‬מהו? ופירש רב אדא‬

                                                         ‫בר אהבה‪ ,‬שהשאלה היא על שני כחות באדם אחד‪.‬‬

‫אמר רבי אבין בשם רבי יוחנן‪ :‬הכניס ידו לתוך חצר חבירו‪ ,‬וקיבל מי גשמים והוציא – חייב‪ .‬ומפרש‬
‫רבי חייא בנו של רב הונא כגון שקלט מעל גבי כותל משופע‪ ,‬ורבא אמר‪ :‬כגון שקלט מעל גבי גומא‪,‬‬
‫ואין אומרים שמים על גבי מים אינם נחשבים להנחה‪ .‬שאל רבא‪ :‬אגוז בכלי‪ ,‬וכלי צף על גבי מים‪,‬‬
‫האם הולכים אחרי האגוז שנח‪ ,‬או אחר הכלי שאינו נח אלא נייד‪ .‬שמן שצף על גבי יין – מחלוקת רבי‬
‫יוחנן בן נורי וחכמים‪ ,‬ששנינו‪ :‬שמן שצף על גבי יין‪ ,‬ונגע טבול יום בשמן – לא פסל אלא שמן בלבד‪,‬‬

                                                           ‫רבי יוחנן בן נורי אומר‪ :‬שניהם מחוברים זה לזה‪.‬‬

‫אמר רבי אבין בשם רבי אילעאי בשם רבי יוחנן‪ :‬היה טעון אוכלים ומשקין ונכנס ויוצא כל היום כולו‬
‫– אינו חייב עד שיעמוד‪ .‬אמר אביי‪ :‬חייב דווקא אם עמד לפוש – חייב‪ ,‬אך אם עמד לכתף – פטור‪.‬‬
‫ובלשון אחרת אמר את אותו רעיון רב ספרא בשם רבי אמי בשם רבי יוחנן‪ :‬המעביר חפצים מזוית‬

                          ‫לזוית‪ ,‬ונמלך עליהן והוציאן – פטור‪ ,‬שלא היתה עקירה משעה ראשונה לכך!‬

‫מה מוסיף לנו מרכז הסוגיה? מלאכת הוצאה מרשות לרשות כוללת עקירה והנחה‪ ,‬והמלאכה איננה‬
‫נגמרת עד ששני הדברים מתקיימים‪ .‬גופו של אדם הוא נח‪ ,‬אך ידו איננה נחה‪ ,‬ועלינו לדון בשאלה‬
‫אם היא נחשבת כרשות היחיד או כרשות הרבים ואולי יש לגזור עליה כמו על כרמלית‪ .‬אם כן‪ ,‬מעבר‬
‫לדיני המשנה על הוצאה והכנסה‪ ,‬עלינו גם לבחון כיצד באו החפצים למקומם עכשיו‪ ,‬והיכן הם‬

                                                                                                           ‫נמצאים‪.‬‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27