Page 249 - דרך חדשה בלימוד גמרא_טיוטה
P. 249

‫דרך חדשה בלימוד גמרא | פני המנורה ‪249‬‬

‫רמז לעדים זוממים שלוקים‪ .‬ואין ללמוד שעדים זוממים חייבים מלקות מפני שהם עברו על איסור‬
      ‫לֹא ַת ֲﬠ ֶנה )שמות כ‪ ,‬יג(‪ ,‬שכן זהו לאו שאין בו מעשה‪ ,‬וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקים עליו‪.‬‬

‫במרכז הסוגיה דיון סביב דברי הברייתא‪ :‬ארבעה דברים נאמרו בעדים זוממין‪ :‬אין נעשין בן גרושה‬
‫ובן חלוצה‪ ,‬ואין גולין לערי מקלט‪ ,‬ואין משלמין את הכופר‪ ,‬ואין נמכרין בעבד עברי‪ .‬שני הדברים‬
‫הראשונים כבר נזכרו במשנה‪ ,‬והגמרא רק אומרת עליהם‪ :‬כדאמרן‪ .‬על שני הדברים הנוספים מדובר‬
‫במרכז הסוגיה‪ .‬בתורה כתוב )שמות כא‪ ,‬כח־ל( ְו ִכי ִי ַּגח ׁש ֹור ֶאת ִאי ׁש א ֹו ֶאת ִא ָּׁשה ָו ֵמת ָסק ֹול ִי ָּס ֵקל‬
‫ַה ּׁש ֹור ְולֹא ֵי ָא ֵכל ֶאת ְּב ָ ׂשר ֹו ּו ַב ַﬠל ַה ּׁש ֹור ָנ ִקי‪ְ .‬ו ִאם ׁש ֹור ַנ ָּגח ה ּוא ִמ ְּת ֹמל ִׁש ְל ׁשֹם ְוה ּו ַﬠד ִּב ְב ָﬠ ָליו ְולֹא ִי ְׁש ְמֶר ּנ ּו‬
‫ְו ֵה ִמית ִאי ׁש א ֹו ִא ָּׁשה ַה ּׁש ֹור ִי ָּס ֵקל ְו ַגם ְּב ָﬠ ָליו י ּו ָמת‪ִ .‬אם ּכֹ ֶפר י ּו ַׁשת ָﬠ ָליו ְו ָנ ַתן ִּפ ְדיֹן ַנ ְפ ׁש ֹו ְּכ ֹכל ֲא ֶׁשר י ּו ַׁשת‬
‫ָﬠ ָליו‪ .‬על דברי הברייתא על עדים זוממים‪ :‬ואין משלמין את הכופר‪ ,‬מסבירה הגמרא‪ :‬מפני שאנו‬
‫סוברים שהכופר ניתן לכפרה‪ ,‬והם אינם בני כפרה‪ .‬מיהו התנא שסובר שהכופר הוא כפרה? אמר רב‬
‫חסדא‪ :‬רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה‪ ,‬שכן שנינו‪" :‬ונתן פדיון נפשו" – דמי ניזק‪ ,‬רבי‬
‫ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר‪ :‬דמי מזיק‪ .‬ונראה‪ ,‬כי הם חולקים בשאלה אם הכופר הוא‬
‫ממון‪ ,‬או שהכופר הוא כפרה‪ .‬אמר רב פפא‪ :‬לא‪ ,‬לפי כולם הכופר הוא כפרה‪ ,‬אלא שהם חולקים האם‬
‫שמים את כסף הכפרה בניזק או במזיק‪ .‬מהו הטעם של חכמים? נאמר "השתה" למטה )אם כופר‬
‫"יושת" עליו( ונאמר "השתה" למעלה )כאשר "ישית" עליו בעל האשה(‪ ,‬מה להלן שמים בניזק‪ ,‬אף‬
‫כאן שמים בניזק‪ .‬ומדוע רבי ישמעאל סבור ששמים במזיק? כתוב "ונתן פדיון נפשו"! ומדוע חכמים‬
‫לא לומדים כדברי רבי ישמעאל? הם סוברים שגם כאשר הפדיון הוא של נפשו של המזיק‪ ,‬כאשר‬

                                                                                 ‫שמים צריך לשום בדמי הניזק‪.‬‬

‫שני פירושים ניתנו לדברי הברייתא שהעדים הזוממים אין נמכרין בעבד עברי‪ .‬סבר רב המנונא לומר‪:‬‬
‫זהו דווקא אם יש לזה שהעידו עליו כסף‪ ,‬שמתוך שהוא לא היה נמכר – גם אותם לא מוכרים‪ ,‬אבל‬
‫אם אין לו כסף‪ ,‬אפילו אם יש להם כסף‪ ,‬הרי הם נמכרים‪ .‬ומקשה הגמרא‪ ,‬שיכולים העדים לומר לזה‬
‫שהעידו עליו‪ :‬אם היה לך כסף‪ ,‬הרי לא היית נמכר‪ ,‬גם אנחנו לא נימכר! אלא סבר רב המנונא לומר‪:‬‬
‫זהו דווקא אם יש לו או להם כסף‪ ,‬אך אם אין כסף לא לו ולא להם – הם נמכרים‪ ,‬אמר לו רבא‪ :‬כתוב‬

                                                          ‫בפסוק )שמות כב‪ ,‬ב( ְו ִנ ְמ ַּכר ִּב ְג ֵנ ָבת ֹו – ולא בזממו‪.‬‬

‫מוסיף רבי עקיבא בברייתא‪ ,‬שעדים זוממים גם לא משלמים על פי עצמם‪ .‬שואלת הגמרא‪ ,‬מהו טעמו‬
‫של רבי עקיבא? ומשיבה הגמרא‪ :‬רבי עקיבא סובר שהתשלום של עדים זוממים הוא קנס‪ ,‬וקנס אדם‬
‫לא משלם על פי עצמו‪ .‬אמר רבה‪ :‬ניתן להוכיח שזהו קנס מכך‪ ,‬שהעדים לא עשו מעשה‪ ,‬ומשלמים‪.‬‬
‫אמר רב נחמן‪ :‬ניתן להוכיח שזהו קנס מכך‪ ,‬שהממון נשאר ביד הבעלים והעדים משלמים‪ .‬ושואלת‬

  ‫הגמרא‪ :‬מה כוונתו‪ ,‬שהעדים לא עשו מעשה? הרי זו ההוכחה של רבה! אמור‪ :‬וכן אמר רב נחמן‪.‬‬
   244   245   246   247   248   249   250   251   252   253   254