Page 350 - דרך חדשה בלימוד גמרא_טיוטה
P. 350

‫מסכת תמורה‬                                                                              ‫‪350‬‬

‫הסמוך לאיש‪ ,‬דקדשו קדוש; מדאקדושי מקדיש — אמורי נמי ממיר‪ ,‬או דלמא כיון דלאו‬
                                                ‫בר עונשין הוא — בתמורה לא מיתפיס?‬

‫אם תימצי לומר קטן עביד תמורה — דהא אתי לכלל עונשין‪ ,‬עובד כוכבים מהו שימיר?‬
‫מי אמרת מדאקדושי מקדיש דתניא‪ :‬איש איש‪ ,‬מה תלמוד לומר איש איש — לרבות את‬
‫העובדי כוכבים‪ ,‬שנודרים נדרים ונדבות כישראל; אמורי נמי ממיר‪ ,‬או דלמא‪ :‬כיון דלא‬

                                       ‫אתי לכלל עונשין‪ ,‬כי עביד תמורה — לא קדשה?‬
‫אמר רבא‪ :‬תא שמע‪ ,‬דתניא‪ ,‬קדשי עובדי כוכבים — לא נהנין ולא מועלין‪ ,‬ואין חייבין‬
‫עליהם משום פיגול נותר וטמא‪ ,‬אין עושין תמורה‪ ,‬ואין מביאין )עליהם( נסכים‪ ,‬אבל‬
‫קרבנו טעון נסכים — דברי ר"ש‪ .‬א"ר יוסי‪ :‬בכולן אני רואה להחמיר‪ ,‬בד"א — בקדשי מזבח‪,‬‬
‫אבל בקדשי בדק הבית — מועלין בהן‪ .‬קתני מיהא אין עושין תמורה! ורמי בר חמא —‬
‫בהקדיש עובד כוכבים להתכפר עובד כוכבים — לא קמיבעיא לי‪ ,‬כי קמיבעיא לי —‬

  ‫בהקדיש עובד כוכבים ומתכפר בישראל; בתר מקדיש אזלינן‪ ,‬או בתר מתכפר אזלינן?‬
‫תיפשוט ליה מדר' אבהו‪ ,‬דא"ר אבהו א"ר יוחנן‪ :‬המקדיש מוסיף חומש‪ ,‬ומתכפר עושה‬
‫תמורה‪ ,‬והתורם משלו ]ג‪ ,‬א[ על של חבירו — טובת הנאה שלו! א"ל‪ :‬התם הוא דקאתי‬
‫מכח ישראל‪ ,‬משום הכי אזלינן בתר מתכפר‪ ,‬והוה ליה תחילתו וסופו ביד ישראל‪ ,‬אבל‬
‫הכא — הכי קא מיבעיא ליה‪ :‬מי בעינן מתחילה ועד סוף דתיקו ברשות מאן דעביד תמורה?‬

                                                                                 ‫תיקו‪.‬‬
‫אמר מר‪ :‬מוקדשי עובדי כוכבים לא נהנין ולא מועלין‪ .‬לא נהנין — מדרבנן‪ ,‬ולא מועלין —‬
‫מדאורייתא‪ .‬מ"ט? דכתיב‪ :‬נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה‪ ,‬וילפינן חטא חטא‬

                               ‫מתרומה‪ ,‬ובתרומ' כתיב בני ישראל — ולא עובדי כוכבים‪.‬‬
‫ואין חייבין עליהם משום פיגול נותר וטמא‪ ,‬דכתיב בה בטומאה‪ :‬דבר אל אהרן ואל בניו‬
‫וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם ]וגו'[‪ .‬ויליף נותר חילול חילול מטומאה‪,‬‬
‫דכתיב גבי טומאה‪ :‬בני ישראל ולא יחללו וגו'‪ ,‬וכתיב גבי נותר‪ :‬ואוכליו עונו ישא כי את‬
‫קדש ה' חלל‪ .‬ויליף פיגול עון עון מנותר; דכתיב גבי פיגול‪ :‬והנפש האוכלת ממנו עונה‬
‫תשא‪ ,‬וכתיב גבי נותר‪ :‬ואוכליו עונו ישא כי את קדש ה' חלל‪ ,‬וכולהו — בני ישראל ולא‬

                                                                         ‫עובדי כוכבים‪.‬‬
‫ואין עושין תמורה דכתיב‪ :‬לא יחליפנו ולא ימיר‪ ,‬וכתיב בריש ענין‪ :‬דבר אל בני ישראל‬

                                     ‫)לאמר(]ואמרת אליהם[ איש כי יפליא נדר בערכך‪.‬‬
‫ל"א‪ :‬ואין עושין תמורה‪ ,‬מ"ט? דאיתקשא תמורת בהמה למעשר בהמה‪ ,‬ומעשר בהמה‬
‫למעשר דגן‪ ,‬וגבי מעשר דגן כתיב‪) :‬כל( ]כי את[ מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' בני‬

                                                           ‫ישראל — ולא עובדי כוכבי'‪.‬‬
   345   346   347   348   349   350   351   352   353   354   355