Page 355 - דרך חדשה בלימוד גמרא_טיוטה
P. 355

‫דרך חדשה בלימוד גמרא | פני המנורה ‪355‬‬

‫מולקח מדם הפר ומדם השעיר‪ ,‬והלא דם הפר מרובה משל שעיר — מיכן לעולין שאין‬
‫מבטלין זה את זה; דתניא‪ :‬ולקח מדם הפר ומדם השעיר — שיהו מעורבין‪ ,‬דברי רבי‬

           ‫יאשיה‪ .‬ורבא‪ :‬התם — מזה בפני עצמו‪ ,‬ומזה בפני עצמו‪ ,‬וסבר לה כרבי יונתן‪.‬‬
‫והרי מעשר‪ ,‬דאמר רחמנא לא יגאל‪ ,‬ותנן‪ :‬יש להן פדיון ולתמורותיהן‪ ,‬חוץ מן הבכור ומן‬
‫המעשר‪ .‬אלמא‪ :‬לא מהני‪ ,‬תיובתא דאביי! אמר לך‪ :‬שאני התם דיליף עברה עברה מבכור‪.‬‬
‫הרי הקדימה תרומה לביכורים‪ ,‬דאמר רחמנא מלאתך ודמעך לא תאחר‪ ,‬ותנן‪ :‬המקדים‪,‬‬
‫אף על פי שהוא בלא תעשה — מה שעשה עשוי! אמר לך רבא‪ :‬שאני התם‪ ,‬דאמר קרא‬
‫מכל מעשרותיכם תרימו‪) .‬תרומה(]מתנותיכם[ ולאביי — מיבעיא ליה כדאמר ליה רב פפא‬
‫לאביי‪ :‬אלא מעתה אפילו הקדימו בכרי נמי ניפטר! א"ל‪ :‬עליך אמר קרא מכל מעשרותיכם‬
‫תרימו‪ .‬מה ראית לרבות את הכרי ולהוציא את השיבלין? מרבה אני את הכרי — שישנו‬

                               ‫בכלל דיגון‪ ,‬ומוציא אני את השיבלין — שאין בכלל דיגון‪.‬‬
‫והרי אלמנה לכהן גדול‪ ,‬דרחמנא אמר‪ :‬אלמנה וגרושה לא יקח‪ ,‬ותנן‪ :‬כל מקום שיש‬
‫קדושין ויש עבירה — הולד הולך אחר הפגום! שאני הכא‪ ,‬דאמר קרא — לא יחלל זרעו‪.‬‬
‫ולאביי — נימא קרא לא יחל‪ ,‬מאי לא יחלל — אחד לו ואחד לה‪ .‬והרי הקדיש בעלי מומין‬
‫למזבח‪ ,‬דרחמנא אמר כל אשר בו מום לא תקריבו‪ ,‬ותנן‪ :‬המקדיש בעלי מומין לגבי מזבח‪,‬‬
‫אף על פי שהוא בלא תעשה — מה שעשה עשוי‪ ,‬תיובתא דרבא! אמר לך רבא‪ :‬שאני התם‪,‬‬
‫דאמר קרא ולנדר לא ירצה‪ ,‬רצוי הוא — דלא מרצה‪ ,‬הא מיקדש — קדשי‪ .‬ולאביי — אי דלא‬

             ‫אמר רחמנא ולנדר לא ירצה‪ ,‬הוה אמינא כעובר מצוה — וכשר‪ ,‬קמשמע לן‪.‬‬
‫והרי מקדיש תמימין לבדק הבית‪ ,‬דאמר רחמנא‪] :‬ו‪ ,‬א[ נדבה תעשה אותו — זה קדשי בדק‬
‫הבית ותנן‪ :‬המקדיש תמימין לבדק הבית‪ ,‬אף על פי שהוא בלא תעשה — מה שעשה עשוי‪,‬‬
‫תיובתא דרבא! אמר לך ]רבא[‪ :‬ממקום שנתרבו בעלי מומין לגבי מזבח‪ ,‬נתרבו תמימין‬
‫לבדק הבית‪ .‬והרי גזל‪ ,‬דרחמנא אמר לא תגזול‪ ,‬ותנן‪ :‬הגוזל עצים ועשאן כלים‪ ,‬צמר ועשאן‬
‫בגדים — משלם כשעת הגזילה‪ ,‬תיובתא דרבא! אמר לך רבא‪ :‬שאני התם‪ ,‬דאמר קרא אשר‬
‫גזל — כמה שגזל‪ .‬ולאביי — האי אשר גזל מיבעי ליה — על גזילו שלו מוסיף חומש‪ ,‬על‬

                                                    ‫גזילו של אביו — אינו מוסיף חומש‪.‬‬
‫והרי משכון‪ ,‬דרחמנא אמר לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו‪ ,‬ותנן‪ :‬מחזיר את הכר בלילה‬
‫ואת המחרישה ביום‪ ,‬תיובתא דרבא! אמר לך רבא‪ :‬שאני התם‪ ,‬דאמר קרא השב תשיב‪.‬‬
‫ולאביי — אי לאו דאמר רחמנא השב תשיב‪ ,‬ה"א‪ :‬איסורא עבד‪ ,‬אי בעי — ניהדר‪ ,‬ואי בעי‬

                                                                    ‫— לא נהדר‪ ,‬קמ"ל‪.‬‬
‫)חסר ל"א( והרי פאה‪ ,‬דרחמנא אמר‪ :‬לא תכלה פאת שדך בקוצרך‪ ,‬ותנן‪ :‬מצות פאה —‬
‫להפריש מן הקמה‪ ,‬לא הפריש מן הקמה — יפריש מן העמרים‪ ,‬לא הפריש מן העמרים —‬
‫יפריש מן הכרי עד שלא מירחו‪ ,‬מירחו — מעשרו ונותן לו‪ ,‬משום רבי ישמעאל אמרו‪ :‬אף‬
   350   351   352   353   354   355   356   357   358   359   360