Page 78 - דרך חדשה בלימוד גמרא_טיוטה
P. 78

‫מסכת יומא‬                                                                             ‫‪78‬‬

‫אותו באבנט‪ ,‬והדר כתיב ויחגר אתם אבנט‪ .‬ומאן דאמר אהרן ובניו בבת אחת — דכתיב‬            ‫‪.6‬‬
                                                                          ‫וחגרת אתם‪.‬‬  ‫‪.7‬‬

‫ולמאן דאמר אהרן ובניו בבת אחת‪ ,‬הכתיב ויחגר אתו באבנט והדר כתיב ויחגר אתם‬
‫אבנט! ]ו‪ ,‬א[ אמר לך‪ :‬ההוא אבנטו של כהן גדול לא זה הוא אבנטו של כהן הדיוט‪ .‬ולמאן‬
‫דאמר אהרן ואחר כך בניו‪ ,‬והכתיב וחגרת אתם אבנט! אמר לך‪ :‬ההוא קא משמע לן אבנטו‬
‫של כהן גדול זהו אבנטו של כהן הדיוט‪ .‬ויחגר אתו אבנט‪ ,‬ויחגור אתם‪ ,‬למה לי? שמע‬

        ‫מינה‪ :‬אהרן ואחר כך בניו‪ — .‬ובבת אחת מי משכחת לה? — לא צריכא‪ ,‬דאקדים‪.‬‬

‫מפרישין כהן גדול וכו'‪ .‬למה מפרישין? — למה מפרישין? כדקאמרינן‪ ,‬אי לרבי יוחנן‬
‫כדאית ליה‪ ,‬אי לריש לקיש כדאית ליה! הכי קאמר‪ :‬מביתו למה פירש? תניא‪ ,‬רבי יהודה‬
‫בן בתירה אומר‪ :‬שמא תמצא אשתו ספק נדה‪ ,‬ויבא עליה‪ — .‬אטו ברשיעי עסקינן? — אלא‪:‬‬

                                                 ‫שמא יבא על אשתו‪ ,‬ותמצא ספק נדה‪.‬‬
‫אמרוה רבנן קמיה דרב חסדא‪ :‬כמאן — כרבי עקיבא‪ ,‬דאמר‪ :‬נדה מטמאה את בועלה‪ .‬דאי‬
‫רבנן‪ ,‬הא אמרי‪ :‬אין נדה מטמאה את בועלה! אמר להו רב חסדא‪ :‬אפילו תימרו רבנן‪ ,‬עד‬

   ‫כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי עקיבא — אלא באחר אחר‪ ,‬אבל בחד אחר — מודו ליה‪.‬‬
‫אמר רבי זירא‪ ,‬שמע מינה‪ :‬בועל נדה אינו כנדה וטובל ביום‪ .‬דאי אמרת בועל נדה כנדה‪,‬‬
‫אימת טביל — בליליא‪ ,‬למחר היכי עביד עבודה? והא בעי הערב השמש! אלא לאו שמע‬
‫מינה‪ :‬בועל נדה אינו כנדה‪ .‬רב שימי מנהרדעא אמר‪ :‬אפילו תימא בועל נדה כנדה —‬

                                       ‫דמפרשינן ליה שעה אחת סמוך לשקיעת החמה‪.‬‬
‫מיתיבי‪ :‬כל חייבי טבילות טבילתן ביום‪ ,‬נדה ויולדת — טבילתן בלילה‪ .‬נדה — אין‪ ,‬בועל‬

                                                 ‫נדה — לא! — נדה‪ ,‬וכל דאתי מרבוייא‪.‬‬
‫מיתיבי‪ :‬בעל קרי כמגע שרץ‪ ,‬בועל נדה כטמא מת‪ .‬מאי לאו — לטבילה? — לא‪ ,‬לטומאתן‪.‬‬
‫— טומאתן? בהדיא כתיב בהו! האי טומאת שבעה כתיב ביה‪ ,‬והאי טומאת שבעה כתיב‬
‫ביה! ]ו‪ ,‬ב[ אלא לאו — לטבילתן? — לא‪ ,‬לעולם לטומאתן‪ ,‬סיפא אצטריכא ליה‪ :‬אלא‬
‫שחמור ממנו בועל נדה‪ ,‬שמטמא משכב ומושב בטומאה קלה‪ ,‬לטמא אוכלין ומשקין‪— .‬‬
‫תא שמע‪ ,‬דתני רבי חייא‪ :‬הזב והזבה והמצורע והמצורעת ובועל נדה וטמא מת — טבילתן‬

                                        ‫ביום‪ ,‬נדה ויולדת — טבילתן בלילה! — תיובתא‪.‬‬
   73   74   75   76   77   78   79   80   81   82   83