Page 86 - דרך חדשה בלימוד גמרא_טיוטה
P. 86

‫הסוגיה הראשונה במסכת ביצה‬

                          ‫קריאת מגילה בימי הפורים???‬

‫במשנה נאמר‪ :‬ביצה שנולדה ביום טוב‪ ,‬בית שמאי אומרים‪ :‬תאכל‪ ,‬ובית הלל אומרים‪ :‬לא תאכל‪.‬‬
‫הסוגיה הראשונה במסכת ביצה עוסקת בביצה שנולדה ביום טוב )ב‪ ,‬א‪ :‬במאי עסקינן – ו‪ ,‬ב‪ :‬בן‬
‫יעקב(‪ .‬החלק הראשון של הסוגיה )‪1‬־‪ .2‬ב‪ ,‬א‪ :‬במאי עסקינן – ד‪ ,‬א‪ :‬גוזמא( מביא שתי שיטות בשאלה‬
‫אם התרנגולת שהטילה את הביצה היא תרנגולת העומדת לאכילה או תרנגולת שעומדת לגדל ביצים‪.‬‬
‫במרכז הסוגיה )‪3‬־‪4‬־‪ .5‬אתמר – ו‪ ,‬א‪ :‬להא דנהרדעי( שלשה מקרים בהם יש שאלה אם ביצה נולדה‬
‫ביום אחד היא מותרת ביום השני‪) :‬א( שבת ויום טוב‪) .‬ב( שני ימים טובים של גלויות‪) .‬ג( שני ימים‬
‫טובים של ראש השנה‪ .‬החלק השלישי של הסוגיה )‪6‬־‪ .7‬אתמר אפרוח – ו‪ ,‬ב‪ :‬כרבי אליעזר בן יעקב(‬
‫הוא על אפרוח שנולד ביום טוב‪ .‬כלומר‪ ,‬הביצה נולדה כמו שכתוב במשנה‪ ,‬ובקע ממנה אפרוח ביום‬

                                                                                                        ‫טוב עצמו‪.‬‬

‫החלק הראשון פותח בשאלה איזו תרנגולת הטילה את הביצה עליה מדובר במשנה‪ .‬לשיטת רב נחמן‬
‫מדובר בתרנגולת העומדת לגדל ביצים‪ ,‬וממילא היא עצמה מוקצה‪ ,‬ובית שמאי סוברים שאין איסור‬
‫מוקצה ביום טוב‪ ,‬כשיטת רבי שמעון‪ ,‬ואין גם איסור "נולד"‪ ,‬ואילו בית שמאי סוברים שיש איסור‬
‫מוקצה‪ ,‬כשיטת רבי יהודה‪ ,‬ויש גם איסור "נולד"‪ ,‬ולפיכך ביצה שנולדה ביום טוב לא תאכל‪ .‬רבה‬
‫סובר שמדובר בתרנגולת העומדת לאכילה‪ ,‬ואין בה בעיה של מוקצה‪ ,‬והאיסור הוא שהביצה הוכנה‬
‫יום קודם להטלתה‪ ,‬ולפיכך כאשר חל יום טוב אחר השבת אסור לאכול את הביצה‪ ,‬ובכל יום טוב‬
‫גזרו משום יום טוב שחל אחר השבת‪ .‬לדברי רב יוסף הגזירה בביצה שנולדה היא משום פירות‬
‫הנושרים‪ ,‬ולפי רבי יצחק גזרו משום משקים שזבו‪ .‬וכך סובר גם רבי יוחנן‪ ,‬שהגזירה היא משום‬

                                                                                                     ‫משקים שזבו‪.‬‬

                                                       ‫· ‪· 86‬‬
   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90   91