Page 150 - שופר 953
P. 150
טעון
השינוי והקביעות גניזה
הרב אברהם יפרח -בית חב"ד נתיבות
ממנו" ,וכפי שהרמב"ם כותב בהלכות להוסיף או לגרוע ממנה משהו .תורה בשבת זו קוראים בתורה את פרשיות
יסודי התורה (פרק ט)" :דבר ברור שבכתב מבטאת "ניצבים" ,ללא כל שינוי. נצבים-וילך.
ומפורש בתורה -שהיא מצווה עומדת תורה שבעל פה -חכמי ישראל לומדים
לעולם ולעולמי עולמים ,אין לה לא ומחדשים בה ,חכמי ישראל לדורותיהם החיבור של הפרשיות הללו שונה
שינוי ולא גרעון ולא תוספת" -המצוות מפרשים את דבריה ,עד כדי שחובה על משבתות אחרות בהן קוראים בתורה שני
כל יהודי לחדש בתורה ולמצוא את חלקו פרשיות .הפרשיות האחרות הינן שתי
הינן בתוכן של "ניצבים". הפרטי בתורה .תורה שבעל פה מבטאת פרשיות שונות ונפרדות ,שלפעמים,
ויחד עם זאת יש צורך לקיים את בשל סיבות של סדר לוח השנה ,הן
המצוות מתוך "הידור מצוה" ,על האדם את "וילך" ,תוספת והתחדשות. מתאחדות וקוראים אותן בשבת אחת.
להדר ולהעלות בקודש ולא להסתפק רק גם התורה שבעל פה ,למרות שכאמור, לעומת זאת פרשיות ניצבים-וילך,
בקיום המצווה הבסיסי .כמו-כן ,נדרש התוכן שלה הוא "וילך" ,אבל היא צריכה הינן בעצם פרשה אחת ,שלפעמים
מהאדם לנהוג "לפנים משורת הדין" - להיות מיוסדת ומושתתת על "ניצבים", הן מתחלקות ונקראות בשתי שבתות
על אדני התורה שבכתב .החידושים
לקיים אותם מתוך תוכן של "וילך"•. וההוספות שבה -חייבים להיות מתוך נפרדות ,אך בעצם הן פרשה אחת.
התאמה מוחלטת להלכה הקבועה, [ובלשונו של רבינו סעדיה גאון (בסדורו,
מדוע נדרש מאיתנו לנהוג בכל התחומים ללא כל חריגה מקווי היסוד של התורה ב"קריאת התורה") :פרשה המתחלקת
הללו ,בשני הקווים המנוגדים -הן לשתיים ונקראת בשתי שבתות אם יש
שבכתב. צורך בכך ,והיא -אתם ניצבים ,הנחלקת
"ניצבים" ,והן "וילך", חז"ל אומרים (מגילה יט) "כל מה
התורה והמצווות ניתנו לעם ישראל - שתלמיד ותיק עתיד לחדש -הכל ניתן בוילך משה].
מאת הקב"ה .ולכן קיום התורה והמצוות בהיות ובשבת זו קוראים את 'ניצבים'
למשה מסיני". יחד עם 'וילך' ,ומה עוד שכאמור הן
הוא באופנים אלו: מאמר חז"ל זה לכאורה סותר את עצמו בעצם פרשה אחת -יש לעיין במשמעות
מחד -הן תורתו ומצוותיו של הקב"ה, מראשיתו לסופו .באם זה "חידושו" של
והקב"ה הוא "ניצבים" ,אין בו חלילה התלמיד ,הוא עמל והתייגע על חידוש החיבור והקשר הזה.
שום שינוי ,וכדברי הנביא (מלאכי ג ,ו) זה בשכלו האישי ,הכיצד זה אנו אמורים כאשר מתבוננים בתוכנן של שמות
הפרשיות הללו ,לכאורה הן שונות זו מזו,
"אני ה' -לא שניתי". שהוא כבר "ניתן למשה מסיני".
מאידך -הם ניתנו לעם ישראל .נבראים אלא ההסבר הוא ,שאמנם החידוש ואפילו הפכיות:
מוגבלים ,הם אלו שצריכים לקיים את הוא חידושו של התלמיד ,זו סברא "ניצבים" -משמעותו הוא :קיים ועומד.
התורה והמצוות .אדם הוא בעל שינויים, שהוא הגה ממחשבתו ושכלו ,זה אמנם ולא רק עמידה סתם ,אלא עמידה
ולכן תפקידו של היהודי להשתנות, "וילך" ,אבל חידושו חייב להיות מיוסד
להתעלות ,להיות בתנועה של עליה על כללי הלימוד שמשה רבינו קיבל איתנה ,מתוך תוקף ועוצמה.
בסיני .מיוסדת על "ניצבים" .לולי זאת, "וילך" -משמעותו הוא :הליכה ותנועה,
מתמדת• . אם חידושי התורה של התלמיד אינם היפך התוכן של עמידה ,ולבטח היפך
מבוססים על קווי ההנחיה שניתנו
בשבת זו -בשונה מכל שבת אחרונה של למשה בסיני -אין זה חידוש תורה ,אלא התוכן של "ניצבים".
כל חודש ,בה אנו מברכים את החודש חלילה להיפך ,אדם זה הינו "מגלה פנים כך שיש להבין הכיצד מתחברות הן יחד,
וכן יש להבין מה המשמעות אלינו של
הבא -איננו מברכים את חודש תשרי. בתורה שלא כהלכה"•.
הבעל שם טוב מסביר את הסיבה לכך, החיבור הזה• .
כי בשבת זו הקב"ה עצמו מברך את "עבודה" -תפלה :על כל אדם להתפלל
חודש תשרי ,ובכח ברכה זו של הקב"ה - בכל יום ,מצוות התפלה היא חובה עבודת ה' של היהודי צריכה להיות
מברכים בני ישראל את שאר אחד-עשר אחידה לכולם " -ניצבים" ,אך יחד עם מושתתת על שני היסודות-התנועות
זאת התפלה היא "עבודה שבלב" ,וכל
חודשי השנה. אחד הוא בעל רגש אחר ועם כוונות הללו.
הברכה של הקב"ה ,הברכה שמגיעה מחד -על היהודי להיות "ניצבים",
ממנו ,מהקב"ה שאין בו שינוי חלילה - שונות " -וילך".
גם נוסח התפלה מאחד את שני התנועות לעמוד בתוקף ,ללא כל שינוי.
מבטאת את "ניצבים". הללו :מחד -נוסח התפלה הוא אחיד מאידך -עליו להיות "וילך" ,להתקדם
ובכוח ברכה זו של הקב"ה -אזי בני בכל יום " -ניצבים" ,אך יחד עם זאת ולהשתנות באופן תמידי ,ללכת מחיל אל
ישראל ,הנבראים ,מקבלים את הכח והם הברכות האמצעיות בתפלת "שמונה-
מברכים את שאר החדשים .זה הביטוי עשרה" שונות בין יום חול לבין שבת ,בין חיל ,לא לדרוך במקום.
שבת למועד ,ובין מועד לראש השנה .גם ואת שתי התנועות הללו עליו ליישם
של "וילך". נוסח ה"שיר של יום" שבתפלה משתנה בכל שלושת העמודים שעליהם העולם
ויהי רצון שנזכה לראות במימוש ברכתו עומד :הן בעמוד ה"תורה" ,הן בעמוד
של הקב"ה את החודש השביעי ,החודש מיום ליום " -וילך"• . ה"עבודה" -תפלה ,והן בעמוד של
המושבע בכל ,ברוב טוב לכל ישראל על
"גמילת חסדים" -מצוות :מנין המצוות "גמילות חסדים" -קיום המצוות•.
כל השנה, הוא קבוע ,תרי"ג מצוות ,לא פחות ולא
ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה יותר .יש לקיים אותם כפי דברי התורה "תורה" -שני חלקים לתורה :תורה
ומתוקה ,לכל אחד ואחת מישראל ,בטוב (ראה יג ,א) "לא תוסף עליו ולא תגרע שבכתב ,ותורה שבעל פה .שניהם ניתנו
למשה רבינו בהר סיני ,אך למרות זאת
הנראה והנגלה. שונות הן באופן בו הקב"ה נתן לנו אותם.
(לקוטי שיחות חלק כט) תורה שבכתב -אי אפשר ואסור לבצע
בה שום שינוי ,היא מדודה ומוגבלת
במילים ובאותיות שלה ,ואסור לשנות,
גיליון // 953כ"ב אלול תש"פ // 11/09/20
