Page 26 - סיפור מסגרת - הספר
P. 26
ותמיד הוא זה שמתחיל".
את קמה.
"עוד פעם התחלת איתו? למה? למה אתה
לא יכול לשחק פעם אחת נורמלי?
אתה רוצה שנקרא לך מעצבן?"
כמה דקות אחר כך ,איכשהו ,העניינים נכנסים לרגיעה.
אתן ממשיכות בשיחה המרתקת .כלומר ,רוצות להמשיך.
רק מה? היא מרתקת גם את בת השלוש עשרה של גיסתך.
וזה ,את חייבת להודות ,סוג של פלונטר.
היא מתערבת לכן בשיחה ואתן ,מה לעשות? רוצות זירת בוגרות נקיה.
"גם אצלנו בכיתה "...החמודה מתחילה לספר.
ואת מגיבה" :תגידי ,אין לך במקרה איזה ספר מעניין?"
בדיוק באותו רגע נכנסים הביתה שני הבנים .הם שובבים שניהם,
חבל על הזמן .מעניין מה עוללו הפעם.
"מה עשיתם?" את שואלת.
בתיאום מוחלט איתך -גיסתך-
"איפה הייתם?!"
"לא עשינו כלום" ,הם אומרים ביחד.
"מבטיח!" מוסיף התכשיט שלך ,ליתר ביטחון.
"אתה בטוח?" את שואלת.
משהו בדרך שבה החולצה מוכתמת נראה לך חשוד.
"עזרנו לשכנה לסחוב את השקיות" ,הם מספרים בהתרגשות.
"היו לה מלאן שקיות .ואפילו עגבניה אחת נפלה .והתרסקה.
זה היה כל כך מצחיק!"
אתן ממשיכות לכן לדבר .נהנות מכל רגע.
רק אני המסגרת ,עדיין מהרהרת.
מה ,זה יכול היה להישמע -אחרת?
26
