Page 33 - סיפור מסגרת - הספר
P. 33

‫כל היום עבדת כאן בשירות הממלכה‪.‬‬
‫לא צעקת יותר מהסטנדרט (טוב‪ ,‬כשבת השנתיים שפכה את השוקו‪.‬‬

                               ‫זה לא נספר‪ .‬באמת‪ ,‬את רק בן אדם‪).‬‬
                     ‫לא העלבת אף אחד‪ ,‬למרות שהיה כאן על מה‪.‬‬
                  ‫לא האשמת‪ ,‬על הציון במבחן‪ ,‬על הכוס שנשברה‪.‬‬

                                    ‫בקיצור‪ ,‬היום היית אמא לדוגמא‪.‬‬

                                             ‫עכשיו את נושמת עמוק‪.‬‬
‫מבקשת מבן האחת עשרה שלך כוס קפה‪ .‬הוא אוהב להכין לך ויודע‬

                 ‫בדיוק את הכמויות של הקפה שלך‪ .‬מותק של ילד‪.‬‬
                  ‫"אם אני בשרי‪ ,‬מותר לי לגעת בחלב?" הוא שואל‪.‬‬

                                                 ‫מה? מה עובר עליו?‬
                                               ‫"מה עובר עליך‪ ,‬תגיד?‬
                                 ‫בטח שמותר‪ .‬איזו מן שאלה זאת?"‬

‫מחשבות מוזרות יש לילד שלך‪ .‬אם זה מתחיל בגיל אחת עשרה‪ ,‬מי‬
                                                     ‫יודע לאן זה יגיע‪.‬‬

‫בדיוק אתמול הוא סיפר לך שהוא רוצה להתחיל לעבוד בגיל ארבע‬
                                                                ‫עשרה‪.‬‬

‫"איזה שטויות אתה מדבר"‪ ,‬אמרת לו וקיווית‪ ,‬כך אני מנחשת‪ ,‬שהוא‬
‫לא מוטרד ממצב חשבונות הבנק והמשכנתא‪ .‬אולי הוא שמע משהו‬

           ‫בשיחה האחרונה שלך עם בעלך על ההיערכות לחגים?‬

                                 ‫התינוקת נרגעה קצת‪ .‬הטיג'ל עזר?‬
                          ‫עכברונת‪ ,‬את קוראת לה‪ .‬באהבה‪ ,‬בוודאי‪.‬‬

                                 ‫יש לה פנים כל כך קטנות ומתוקות‪.‬‬
‫די‪ ,‬הגיע זמן לישון‪ ,‬את מודיעה לה‪ .‬גם היא עייפה‪ .‬צרחות הן עסק‬

                                                  ‫מתיש‪ ,‬מה יש לומר‪.‬‬
                       ‫היא מתכוונת למלא את הבקשה שלך הרגע‪.‬‬

                                  ‫‪33‬‬
   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38