Page 12 - דף מספר 2558
P. 12
משמה של הרשות הנבחרת" ,האספה המכוננת" ,ניתן להבין כי מטרתה הראשונית של זו הייתה לחוקק חוקה .כך גם עולה מן הניסוח
של מגילת העצמאות .עם זאת ,ב 16-בפברואר ,1949לאחר בחירתה ובמהלך אחת מישיבותיה הראשונות ,קיבלה האספה המכוננת
את חוק המעבר אשר שינה שמה ל"הכנסת" ,וכך הפכה "האספה המכוננת" ל"הכנסת הראשונה".
ההכנה לבחירות
היו אלו הבחירות הראשונות שנערכו במדינת ישראל ,והן דרשו הכנה מיוחדת .ב 5-בנובמבר 1948החליטה מועצת המדינה הזמנית,
כי האספה המכוננת תמנה 120חברים .ב 8-בנובמבר 1948נערך מפקד אוכלוסין ,אשר שימש ,בין השאר ,להכנת ספר הבוחרים
)המפקד היה חיוני בשל עלייתם של עולים חדשים רבים והפיכת רבים מערביי ארץ ישראל לפליטים( .לצורך המפקד הייתה המדינה
כולה בעוצר במשך שבע שעות ,מחמש אחרי הצהריים ועד חצות .סוגיה נוספת הייתה סוגיית שיטת הבחירות .הועלו הצעות לשיטות
שונות ,אך הוחלט להמשיך לקיים את שיטת הבחירות היחסית והארצית שהונהגה בבחירות לאספת הנבחרים בתקופת היישוב,
ולהשאיר לאספה המכוננת שתיבחר לקבוע בחוקה את שיטת הבחירות העתידית.
אלף קלפיות הוכנו להצבה ברחבי הארץ .על-פי המפקד ,מספר בעלי זכות הבחירה היה חצי מיליון.
הנושאים עליהם נסבה מערכת הבחירות
שתי המתמודדות העיקריות בבחירות אלו היו מפלגות הפועלים מפא"י ומפ"ם .מפא"י ,ששלטה במוסדות היישוב למן ייסודה
בשנת ,1930ושבראשה עמד דוד בן-גוריו ֿן ,הייתה מפלגה בעלת מצע של "סוציאליזם קונסטרוקטיבי" ,שילוב של סוציאליזם עם
דגש על "ממלכתיות" וגישה פרגמטית .מפ"ם ,לעומתה ,הייתה ,תחת הנהגתם של יעקב חזן ומאיר יערי ,מפלגה סוציאליסטית טהורה,
שדגלה באותה תקופה בחתירה למהפכת עמלים ובמדיניות פרו-סובייטית מובהקת ,אם כי עמדתה )בניגוד לעמדת מק"י(
הייתה ציונית.
בין שתי המפלגות התקיים מאבק מאחורי הקלעים זה מספר חודשים .המטה הכללי של צה"ל ,כמו הפלמ"ח לפניו ,היה מורכב בחלקו
הגדול מאנשי מפ"ם .משבר על רקע מינויים בצמרת צה"ל הביא אף להתפטרותו של בן-גוריון ביולי .1948בן-גוריון חזר בו
והמשיך בתפקידו ,אך המשבר הביא להתפטרות אלופי צה"ל שתמכו במפ"ם ,ולפיטורי ישראל גלילי ,הרמ"א )ראש המפקדה
הארצית( של "ההגנה" .לאחר שהצליח להתמודד מול תומכי מפ"ם במטה הכללי ,הורה בן-גוריון בספטמבר 1948על פירוק מטה
הפלמ"ח ,שנראה כצבא פרטי של מפ"ם.
השאלה העיקרית שהועמדה בפני הבוחר הייתה המשך הקרבות במלחמת העצמאות .בשלב זה איפשרה הרגיעה בקרבות את קיום
הבחירות ,והחזיתות התייצבו .מפ"ם קראה להמשך המתקפה ולכיבוש כל שטח ארץ ישראל ,על מנת להקים את המדינה הערבית לצד
מדינת ישראל )או אף מדינה דו לאומית שתשתרע על פני כל השטח( .מפא"י קראה להסכים להסדרי שלום על בסיס השטח שנכבש
עד עתה )אם כי בנאומיו רמז בן-גוריון כי "עוד ידנו נטויה"( .מספר ימים לפני הבחירות ,ב 13-בינואר ,1949החל המשא ומתן
להסכם שביתת נשק בין ישראל ומצרים באי רודוס .במקביל ,ניהלו נציגי מדינת ישראל שיחות חשאיות עם עבדאללה מלך ירדן.
הבחירה הייתה ,אם כן ,בין המשך הלוחמה ,כדרישת מפ"ם ,ובין הסדרים לסיומה ,הכרוכים בוויתורים ,כדרישת מפא"י.
מימין ,עמדה מפלגתו של מנחם בגין מפלגת חרות ,שראשיה היו יוצאי מחתרת אצ"ל ,שדרשה את המשך הלחימה ,ביטול תוכנית
החלוקה ,ואי-קיום משא ומתן עם מדינות ערב כל עוד לא נסוגו חייליהן ממלוא השטח .עם זאת ,דעות אלו נראו כקיצוניות והמפלגה
סומנה כמפלגת שוליים ,אשר תיוותר לאחר הבחירות מחוץ למעגל ההשפעה.
ערב הבחירות הכריזה מפא"י על צעד שיקדם את הפופולריות שלה -העלאת השכר לעובדים .בנוסף ,סיוע לעמדות מפא"י התקבל גם
מלונדון ומוושינגטון :בלונדון הודיעו על שחרור העצורים בקפריסין ,בעוד שבוושינגטון אושר למדינה החדשה מלווה בן מאה מיליון
דולר .כפי הנראה באו צעדים אלו על מנת לחזק את מפא"י אל מול מפ"ם שנראתה כגוררת את המדינה לעבר הגוש הסובייטי.
בתעמולת הבחירות ,המפלגות חרות ,מפ"ם ומפא"י התנגחו זו בזו ,כשכל מפלגה מנכסת לעצמה את הקמת המדינה החדשה ,ומאשימה
את האחרות במדיניות שגויה .מפא"י טענה ,שהיא מתאימה להנהיג את המדינה בשל ניסיונה ,ושרק בזכות מאמציה הדיפלומטיים
הבריטים עזבו את ארץ ישראל .מפ"ם ,לעומת זאת ,הדגישה שרק בזכות אנשי הצבא ,שנמנו על שורותיה ,הוקמה המדינה .תנועת
החירות טענה ,שלוחמי האצ"ל הם אלו שבזכותם קמה המדינה .מפ"ם וחירות האשימו את מפא"י בתבוסתנות במלחמה ובתככנות,
וטענו שהקמת המדינה היא הזמן לנסות אלטרנטיבה חדשה .הגדיל לעשות בגין ,שכינה את ממשלת בן-גוריון "ממשלת יודנראט",
והבטיח שאם יבחר יעמיד את בן-גוריון לדין .מפא"י וחירות תקפו את מפ"ם על הנאמנות הבלתי-מתפשרת שלה כלפי ברית
המועצות .ואילו מפא"י ומפ"ם טענו שתנועת החירות היא פאשיסטית ,תוך כדי השוואת בגין לאדולף היטלר.
מערכת הבחירות עצמה הייתה שקטה ורגועה .רבים מן המצביעים שירתו עדיין בצבא והיו בחזית ,והאווירה הייתה חגיגית ביותר.
המצביעים חשו כי ניתנה להם זכות גדולה להשתתף בבחירות הראשונות במדינת ישראל "מזה אלפיים שנה" .לא עלו טענות על
זיופים או אלימות ,ואחוז ההצבעה ,בסופו של דבר ,היה גבוה -כ.87%-
יום הבחירות
10
