Page 19 - yakinton_digi_288
P. 19
תבריא ותסע יחד עם אבא אולם מצבה מדרדר היא חוזרי לימדתי מספר קורסים במסגרת לימודי חוץ
מנותחת בשנית .אין מה לעשות והיא הולכת לעולמה של הטכניון.....
ב .27.12.1956-אבא מסייר בין האוניברסיטאות
המובילות של אמריקה.הוא לומד לנהוג ,שוהה מספר בגיל 54אבא כבר איחר את המועד לקריירה
שבועות בקורסים באוניברסיטת קורנל באיתקה האקדמית שכה חשק בה והוא יוצא ללאגוס
ומוזמן לקבלת פנים בבית הלבן .אבא מאריך את להרפתקה האפריקאית שלו .עם שובו הוא מתמנה
שהותו בארה"ב לשנה נוספת כנספח לעיניני תרבות עוזר לנשיא לעניינים אקדמיים .ביוני 1974אבא פורש
בקונסוליה הישראלית בניו יורק ונישא לנדה קאופמן .לגימלאות מהטכניון אחרי 30שנות עבודה .בבוקר
בקיץ 1958הוא חוזר לתפקידו בטכניון ומייצג את הוא בא למשרדו עם מזוודה אסף את חפציו ולא שב
הטכניון בגופים רבים כמו למשל הוועדה של משרד יותר לשם .מעתה הוא מקדיש את מירצו להקמת
החינוך להכרה בתארים אקדמאים ,המכון לעיצוב הטכנודע ,מוזיאון המדע ,שהוא היו"ר הראשון שלו.
תעשייתי ומוסד ויצמן לפירסומי מדע בירושלים .הוא מבקר במוזיאונים למדע בעולם ונפגש לשיחות
נפש עם חבריו מדיסלדורף לרטרוספקציה של חייהם.
שניים פרופסורים למדע המדינה .אחד חזר לברלין.
אחד סוחר באוהיו.
בשנותיו האחרונות אבא נרתם לראשונה לפעילות
פוליטית ונבחר כחבר במועצת מפלגת שינוי .שם
באה לידי ביטוי סלידתו מכפייה דתית.
ביוני 1979כל המשפחה חוגגת בפיקניק ביער
ירושלים את יום ההולדת השבעים.
ביולי 1980אנחנו חוזרים משנת שבתון בניו יורק
נפגשים עם אבא בפריס ונוסעים יחדיו לדיסלדורף.
הוא מראה לנו ולילדים היכן היה בית הוריו ובית ספרו.
הקשרים המקצועיים של אבא עם הארגונים בראש השנה ,1982יום לאחר הטבח הסברה ושתילה
הוא מתקשר אלי מפריס ואומר לי "חלומות הנעורים הבינלאומיים בארץ הלכו והתחזקו.
הוא היה נציג הטכניון במגעים עם סוכנויות האו"ם .שלי נשרפים" מפריס הוא ממשיך לעיר הולדתו
בניגריה שזכתה אז בעצמאות היה צורך במומחה דיסלדורף ובאותו לילה ה 3.10.1982-הוא נפטר.
שיצא ללאגוס הבירה לתקופה ארוכה על מנת לעבוד
עם אנשי משרד החינוך הניגרי .התפקיד הוצע לאבא .הגעתי לדיסלדורף למחרת בבוקר .לא הספקתי לומר
נשיא הטכניון הפרופ' גינצבורג הזהיר את אבא כי לו כל מה אשר על ליבי
לא יוכל לחזור לתפקידו הנוכחי ואינו מוכן להתחייב
כיצד ישובץ במוסד בעתיד .הוא כותב לו" :נראה
לי כי הנך מתנהג בצורה פזיזה העשויה להתנקם
בך בעתיד" .הוא גם כותב לגולדה לחשוב על כך
כי בהמשך אבא יעבור לשרות החוץ .אבא כותב
לגינצבורג" :מה שאמרת לי תרם לבירור הרהורים
על המשך דרכי המקצועית בהם אני מתלבט זה כמה
שנים .הכשרתי הייתה בשטח מדעי החברה ,באופן
מיוחד הסוציולוגיה ,ולפני עליתי ארצה עוררה בי
קבלת פרס חשוב על עבודת הדוקטור תקווה כי
אצליח בקרירה אקדמית ,אולם בא"י של אותם ימים
היו האפשרויות להגשמתה מצומצמות ביותר .בשנת
1944נראתה הזדמנות העבודה בטכניון כפתרון חלקי
בנסיבות הנתונות .שהותי בארה"ב בשנות 1957-8
נתנה לי בפעם הראשונה את האפשרות לחזור לעיון
ולימוד בשטח התענינותי האמיתי ,הסוציולוגיה ,ומאז
MBיקינתון .גיליון . 288טבת תשע"ח .דצמבר 2017עמ' 197
