Page 30 - Yakinton_310_DIGI
P. 30
בתאריך 27.9.1892תאריך המהווה נקודת מפנה בחייו ,אמונה זאת הביאה אותו להיות בין מקימי ביה"ס
נשא פרופ' ורבורג לאשה את אנה לבית כהן .עד נישואיו לאמנות בצלאל .מנהלה הראשון היה בוריס שץ .תחנת
היה פרופ' ורבורג מעורה מאד בחיי הציבור הגרמני והיה הניסיונות החקלאית בעתלית אף היא הוקמה ביוזמתו
מרוחק מהיהדות הקלאסית וגם מהציונות המתגבשת .ומנהלה הראשון היה אהרון אהרונסון .כך גם תחנת
הוא אף נתבקש ע"י הקיסר הגרמני להצטרף כחבר הניסיונות ברחובות ,כיום הפקולטה לחקלאות .לימים
בחברה הקולוניאלית הקיסרית ,ויהודים ,יש לזכור ,עברה תחנת הניסיונות ברחובות לנס-ציונה ושמה מכון
לא התקבלו בשמחה לארגונים מסוג זה .אביה של וולקני ,ע"ש ידידו של ורבורג האגרונום וילקנסקי .ורבורג
אשתו הטריה גוסטב כהן ,היה מראשוני 'חובבי ציון' היה ממקימי החברה הכלכלית לפלשתינה ,יוזם הקמת
בגרמניה והיה לפיכך ,ציוני עוד בטרם עלה הרצל על "הכשרת היישוב" ,יוזם הקמתה של הסתדרות הרופאים
בימת ההיסטוריה .מהר מאד התחברו השניים .ורבורג ,בארץ .מיוזמי הקמתו של בנק אנגלו-פלשתינה לימים,
שהצטרף זה מקרוב למשפחת כהן ,הוצג בפני הרצל בנק לאומי.
בשנת 1911נבחר ורבורג לנשיאה השלישי של ב ,1896-ומאז הפך לציוני מעשי מושבע.
בשנת ,1898יצא ורבורג לפלשתינה ,לבקשתו של ההסתדרות הציונית העולמית ,אחרי הרצל ווולפסון
הרצל ,במטרה לבדוק אפשרויות התיישבות יהודית ולפני וייצמן .הוא ניהל את הארגון מביתו במרכז
בארץ ישראל .הוא הגיע לחיפה ומשם לעמק יזרעאל ,ברלין רחוב אולנד .175כאשר פרצה מלחמת העולם
בו ראה פוטנציאל לגידול קנה-סוכר .מיזם זה לא יצא הראשונה בשנת 1914והפעילות הפוליטית היהודית
לפועל ואילו בעמק בית-שאן ראה אזור שמתאים נתקלה בקשיים רבים ,העביר ורבורג את מרכז פעילותו
לגידול בננות .הבננות היו מיועדות ליצוא לאירופה לקופנהגן .בסיום המלחמה ,חוזרת הפעילות לברלין
ובעיקר לגרמניה .לשם כך ,רכש מכספו הפרטי קרקעות ובשנת 1920פרש ורבורג מהנשיאות ובמקומו נבחר
סמוך לחוף המערבי של הכנרת .רכישה זאת התאפשרה הפרופ' חיים וייצמן.
לאזרח גרמני( .עלינו לזכור שהזמנים הם טרם מלחמת שאיפתו של פרופ' ורבורג הייתה ,להשתלב בחיים
העולם הראשונה כאשר האזור היה עדיין כפוף לשלטון המעשיים בארץ אולם אשתו אנה חלתה ,ולא עמדה
העותומאני ורכישת קרקעות אופשרו רק לבעלי בריתם בתנאי האקלים השוררים כאן וכך נאלצו לחזור לברלין.
של התורכים) .על קרקע זאת הוקמה תחנת איסוף אוטו ורבורג המשיך לנהל את הפקולטה לבוטניקה
ושינוע לבננות .משם הועבר הפרי לנמל חיפה ולאירופה .באוניברסיטה העברית והגיע לעיתים קרובות לארץ
בגפו .כאשר עלתה המפלגה הנאצית לשלטון ,אולץ לימים ,הפכה תחנת השינוע למושבה מגדל.
בהמשך לפעילותו הציונית לחוף הכנרת ,נרכשו ע"י להתפטר מאוניברסיטת ברלין והסתופף בביתו.
פרופ' ורבורג קרקעות אום ג'וני מידיו של אפנדי פרסי בשנת 1938הלכה רעייתו אנה לעולמה ובשנת 1939
בדרומה של הכנרת .על קרקעות אלה הוקם בשנת 1909נפטר גם הוא וכך ,באה אל סיומה עשייה רבת שנים למען
הקיבוץ הראשון דגניה א' .הרעיון היה ,שכל הקיבוצים היהודים ,היהדות וארץ ישראל .פעילותו נשארה בצל,
שיקומו בעתיד יקראו דגניה א'-ב' וכו' ,רעיון שלא מומש .בין השאר ,בשל היריבות הקשה בין הציונים המעשיים
לימים נטמן ורבורג בבית העלמין בדגניה ,לצד רעייתו אליהם השתייך אוטו ורבורג ,לבין התיאורטיקנים ,בין
מערב אירופה למזרחה. אנה ובתו גרטרוד.
בקונגרס הציוני ה – 1911, 10נבחר ורבורג לוועד בשנה בה נפטר ורבורג הוקם יישוב חדש בשרון,
הפעולה המצומצם יחדיו עם דר' ויקטור יעקבסון ,דר' שלושה ק"מ צפונית לכפר סבא .שמו של יישוב
ארתור הנטקה ,נחום סוקולוב ודר' שמריהו לוין .בחירתו חדש זה היה רסקו .הדר' ארתור רופין שעמד בראש
והסכמתו לבחירה התממשה למרות היותו אדם צנוע המשרד הארצישראלי ,הציע שהיישוב ייקרא על שמו
של ורבורג וכך נולד השם שדה ורבורג .ורבורג ביקש מאד ואפילו נחבא אל הכלים.
בהמשך דרכו ופעילותו בתנועה הציונית היה ורבורג להיטמן בסמוך לאוניברסיטה העברית על הר הצופים
מיוזמי הקמתה של האוניברסיטה העברית שעל הר אולם דבר זה לא התאפשר .לבסוף נטמן לצד אשתו
הצופים ושימש דיקן הפקולטה לבוטניקה במוסד .גרטרוד ובתו אנה בבית העלמין בקיבוץ דגניה .פרופ'
הוא הקים את הגן הבוטני במקום וכיום ,אחד משערי מיכאל ורבורג נכדו של פרופ' אוטו ורבורג שחי ופעל
הכניסה לגן מוקדש לזכרו .ורבורג טען שללא אמנות ,בחיפה ,הלך לעולמו ב .2014-כאן ניתנה לכפר הזדמנות
לא תיתכן ולא תוכל להתקיים פעילות מדעית מעמיקה .לתיקון היסטורי והוא נטמן בבית העלמין בשדה ורבורג.
30
