Page 30 - Yakinton_315_DIGI

‫אדווארד ג'נר מחסן נגד אבעבועות שחורות את הילד‬ ‫חיסונים‬
‫ג'יימס פיפס בן השמונה‪ 1796 ,‬צייר אנונימי‪,‬‬
‫באמצעות ויקיפדיה‬ ‫המרוץ אחר החיסונים לא החל עם‬
‫התפשטות הקורונה בעולם לפני כשנתיים‪.‬‬
‫לשיא כוחם‪ .‬עם זאת‪ ,‬החיילים ביחידה יוצרים “זיכרון חיסוני”‪,‬‬ ‫סיפורם של חיסונים‪ ,‬וההתנגדות להם‪ ,‬החל‬
‫כך שאם יפגשו שוב את אותו הפתוגן‪ ,‬או פתוגן שדומה לו מאוד‬ ‫כבר לפני יותר ממאתיים שנה‪ ,‬כפי שמספר‬
‫(כמו במקרה של אבעבועות הבקר ואבעבועות שחורות)‪ ,‬הם‬
‫עדן אבנת‬
‫יוכלו לפעול במהירות וללא המתנה ארוכה‪.‬‬
‫אז מה זה בעצם חיסון? חיסון מטרתו לאמן את ה”זרוע‬ ‫סיפורנו מתחיל בסוף המאה‬
‫הנרכשת”‪ .‬כלומר‪ ,‬מחדירים לגוף פתוגן מומת או מוחלש שלא‬ ‫ה‪ 18-‬בבריטניה‪ ,‬שם השתוללה‬
‫אמור לגרום למחלה‪ ,‬על מנת שמערכת החיסון תלחם נגדו על‬ ‫מגפת האבעבועות השחורות –‬
‫״ריק״ ותכיר אותו (לכן לפעמים מרגישים קצת חולים אחרי‬ ‫מחלה מדבקת וקטלנית שהובילה‬
‫חיסון ‪ -‬מערכת החיסון בפעולה)‪ ,‬כך שכשהיא תיפגש באיום‬ ‫למותם של מיליוני אנשים במהלך‬
‫ההיסטוריה‪ .‬ד”ר אדוארד ג’נר‬
‫האמתי יהיה זיכרון חיסוני והמערכת תוכל להגיב באופן מידי‪.‬‬ ‫הבחין בתופעה מעניינת – רפתנים‬
‫שיטת חיסון נוספת שעלתה לכותרות בזמן הקורונה‪ ,‬אך למעשה‬ ‫וחלבניות שנדבקים באבעבועות‬
‫נחקרה כבר קרוב ל‪ 20-‬שנה‪ ,‬היא חיסוני ‪ .mRNA‬בחיסון‬ ‫שחורות מפתחים מחלה קלה‬
‫מזריקים אל הגוף מולקולת ‪ mRNA‬שמכילה הוראות לייצור‬ ‫יחסית ומחלימים במהירות ללא‬
‫חלק ייחודי של הפתוגן‪ ,‬כך שהגוף מייצר את החלק בעצמו‬ ‫פגיעות ארוכות טווח‪ .‬ג’נר גילה‬
‫מבלי להיחשף לפתוגן‪ .‬אותו חלק מזוהה על ידי מערכת החיסון‪,‬‬ ‫שאותם אנשים היו חולים קודם‬
‫לכן במחלה דומה בשם “אבעבועות הבקר” ומסיבה לא ידועה‪,‬‬
‫כך שהיא לומדת להכיר את הפתוגן ולתקוף אותו בעתיד‪.‬‬
‫חשוב להדגיש שחיסונים הם בטוחים‪ ,‬אין שימוש בחומרים‬ ‫מוגנים מפני אבעבועות שחורות‪.‬‬
‫מסוכנים בתרכובת החיסון ותופעות לוואי חמורות או אלרגיות‬ ‫יום אחד‪ ,‬בשנת ‪ ,1796‬על דלת מרפאתו של ג’נר התדפקה‬
‫(בעיקר למעטפת החיסון ולא לחיסון עצמו) הן נדירות‪.‬‬ ‫חלבנית עם פריחה על גופה‪ .‬ג’נר איבחן אותה כחולה‬
‫מיתוס נפוץ טוען שחיסונים גורמים לאוטיזם בילדים‪ .‬מקורו‬ ‫באבעבועות הבקר וזיהה הזדמנות לבדוק את ההיפותזה שלו –‬
‫במחקר שפורסם בשנת ‪ 1998‬ע”י רופא בשם ויקפילד‪ .‬בדיעבד‬ ‫האם חולים באבעבועות הבקר מוגנים מפני מחלה באבעבועות‬
‫התגלה שויקפילד פיתח חיסון מתחרה לאותה מחלה ופיברק‬ ‫שחורות? ג’נר קרא לגנן שלו וביקש שיביא אליו את בנו‪ ,‬ג’יימס‬
‫את תוצאות המחקר שפרסם על מנת להפחית את התחרות‪.‬‬ ‫פיפס‪ ,‬בן ה‪ .8-‬ג’נר פצע את ידו של הילד‪ ,‬ומרח עליה שאריות‬
‫משהתגלה הדבר נשלל רישיונו הרפואי‪ ,‬ובצעד חריג‪ ,‬בשל הנזק‬ ‫גלדים שגירד מהפריחה של החלבנית‪ .‬כצפוי‪ ,‬פיפס חלה במחלה‬
‫קלה והבריא במהירות‪ .‬כעת‪ ,‬ניסה ג’נר לבחון את ההיפותזה שלו‬
‫לבריאות הציבור‪ ,‬מאמרו נמחק מהארכיונים‪.‬‬ ‫– ובאופן לא מוסרי בעליל – הוא פצע שוב את ידו של הילד‪,‬‬
‫רבות דובר על חשיבותם של החיסונים – חיסוני הקורונה הובילו‬ ‫והדביק אותו במכוון באבעבועות שחורות‪ .‬למזלו של פיפס‬
‫לירידה בהדבקות‪ ,‬במחלה קשה ובתמותה‪ .‬חיסונים אחרים‬ ‫הקטן‪ ,‬ההיפותזה של ג’נר התגלתה כנכונה‪ ,‬פיפס לא נדבק וכך‬
‫כמו חיסון אבעבועות שחורות מיגרו לחלוטין מחלות קטלניות‬
‫בעולם‪ .‬חיסון כנגד נגיף הפפילומה מפחית תחלואה ותמותה‬ ‫הגיע לעולם החיסון הראשון‪.‬‬
‫מסרטן‪ ,‬וחיסוני הילדות הפחיתו תחלואה ותמותה בעולם‪ ,‬בפרט‬ ‫כדי להבין כיצד חיסון פועל‪ ,‬נעשה היכרות עם מערכת החיסון‪,‬‬
‫שמורכבת מתאים (“חיילים”) מ‪ 2-‬יחידות מרכזיות‪ .‬תפקידם‬
‫בילדים ותינוקות‪.‬‬ ‫להגן על גופנו מפני וירוסים‪ ,‬חיידקים ופרזיטים שונים‪ ,‬או כפי‬
‫לסיכום‪ ,‬על אף מיתוסים שונים‪ ,‬חיסונים עוזרים לנו להגן על‬ ‫שמכנים אותם בז’רגון המקצועי– פתוגנים‪ .‬ברגע שפתוגן חודר‬
‫אל הגוף‪ ,‬מתייצבים חיילים מיחידת ה”זרוע המולדת”‪ ,‬ופועלים‬
‫עצמנו מפני תחלואה ותמותה‪ ,‬תוך סיכון מינימאלי‪.‬‬ ‫נגדו באופן יעיל ומהיר (אחרת היינו חולים כל הזמן)‪ .‬חיילים‬

‫בברכת גזונדהייט‪ ,‬עדן‪.‬‬ ‫אלה יודעים להתמודד עם פתוגנים פשוטים יחסית‪.‬‬
‫ככוח גיבוי למקרה בו פתוגן הצליח לחמוק מיחידת החיילים‬
‫הראשונה‪ ,‬נכנסת לפעולה ה”זרוע הנרכשת” שמכילה חיילים‬
‫יעילים‪ ,‬להם לוקח פרק זמן של כשבועיים עד שהם מגיעים‬

‫‪30‬‬