Page 26 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 26
ספר ראשון ִ -נ ִסית ֹּו ְׁב ַּמ ָּסה ֹּבא ֹּרת ִנ ְׁש ָּב ִרים
ה ָּח ְׁפר ֹּות כשפני סלע הניצבים זקיפים בפתח מחילותיהם .נכונות לאתר,
לזהות ובעיקר לשתף את כל שומעיהן ,בכל חריגה מכללי הצניעות
הקדושים .צדקה ר ְׁי ָּח ַּנה בהנחתה כי יכולה היא לסמוך על חינוכם של צעירי
ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא אולם כשלה מהבחין באיום האמיתי .זרים ,אשר נפשם לא צורפה
בכור אמונת בני הכפר.
בתודעתה של ר ְׁי ָּח ַּנה ,כבתודעת כל נשות הכפר ,לא התקיימו בני
הְּׁטּווָאר ַּגה החולפים בכפר כאנשים אמיתיים .גם מבין הגברים ,רק מעטים
-סוחרי מזון ,רצענים ונפחים -באו במגע עם הערבים הכחולים .רעש רקע
היו הם וגמליהם בעולמה של ר ְׁי ָּח ַּנה ,כענן חולף וכרוח מדבר נושבת,
מפיחה תימרות עראי הנעלמות כלעומת שבאו.
כאשר חלפו הרוכבים הכחולים על גמליהם במשעולי הכפר הסתגרו
הנשים בחצרות ה ָּח ְׁפר ֹּות וכיסו את פניהן ,טרדה שאין להכחישה אולם גם
להקדיש לה מחשבה ,אין טעם .וכשם שאין אדם תוהה כיצד מרגישים
הברקים בסערה או הצבועים במדבר ,אלא מסתפק בהימנעות מפגיעתם
הרעה ,כך לא תהתה ר ְׁי ָּח ַּנה מעולם מה מרגישים הגברים הכחולים בלילות
חנייתם בפאתי הכפר .לכן ,יש להודות בהגינות ,הייתה הסכנה הגלומה
בהם מעבר להשגת שכלה .בחומרי הגלם של נסיונה וידיעותיה לא היו
צבעים שיכלו לצייר בדמיונה את מפגש מבטה ָּס ִמי ַּנה במבט הנער הכחול
תחת עץ התאנה העתיק אשר על המעיין.
16
