Page 21 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 21
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
די ממון ונסיון ,יצאו בעצמם ל ֻטו ָּוא ַּפת אל־ ְׁכ ַּבאר ,מסעות הרוכלות
הגדולים .מסוכנים וקשים היו מסעות ה ֻטו ָּוא ַּפה אל־ ְׁכ ִבי ָּרה ,אולם שכרם רב
בצדם .בשני סבבים נערכו ,חמישה חודשים לסבב .לסבב הראשון יצאו
ה ֻטו ָּוא ִפין בצאת חג הסוכות ולא היו שבים לביתם אלא בראש חודש ניסן,
לקראת חג הפסח .עד תום החודש בילו בטוב ובנעימים עם משפחתם,
אוכלים ושותים ושמחים ובראש חודש אייר יצאו לסבב השני ולא היו
שבים לביתם עד ערב ראש השנה.
ל ָּפ ָּלאחין ה ֻמ ְׁח ְׁמ ָּד ִנים סיפקו ה ֻטו ָּוא ִפין כלי עבודה וזרעים ,עם רוכבי
הגמלים הְּׁטּווָאר ִגים סחרו בשמיכות אוכף ורסנים ולנשות הערלים מכרו
מיני סדקית ,כפתורים וחוטי רקמה .חשופים לחורב המדבר ביום ולצינתו
המקפיאה בלילה ,כיתתו ה ֻטו ָּוא ִפין הצעירים רגליהם בדרכים .לעתים
קרובות היה ממונם טרף לשודדי הדרכים וגופם קורבן לבריוני הערלים.
לאחר מספר שנים ,אם התמזל מזלם ועלה סך רווחיהם על הנגזל מהם
בדרכים ,יכלו לשכור כוך בפינת אחת ה ָּח ְׁפר ֹּות ,לשלם את המוהר הנדרש
ולשאת נערה מנערות הכפר .כיוון שאין ה ֻטו ָּואף הנשוי יכול לעזוב את
ביתו לתקופות ארוכות ,יחדל מצאת ל ֻטו ָּוא ַּפה אל־ ְׁכ ִבי ָּרה ויצא ל ֻטו ָּוא ַּפה
אל־ ֶג' ְׁמ ִעי ַּיה ,מסע רוכלות שבועי .בכל פעם שייצא ה ֻטו ָּואף למסעו ,תרוקן
אשתו בעקבותיו כד מים ,סגולה כי כמים הזורמים מן ההר אל הים וחוזרים
להתגשם בענני ברכה על אדמתו ,ישוב גם הנוסע אל ביתו בריא בגופו
ושלם בממונו .במעות אשר ישיב בצרורו ירכוש ה ֻטו ָּואף מצרכים להתקנת
סעודות השבת ואת הנותר יאכלו אשתו ילדיו במהלך השבוע עד שובו,
וחוזר חלילה.
את שתי בנותיה הגדולות השיאה ר ְׁי ָּח ַּנה בטרם מלאו להן שלוש עשרה
שנים ,כשהן עדיין צעירות ומלאות הבטחה לשנות פוריות רבותָּ .כמּונה,
הגדולה ,נישאה לקרוב משפחה מהכפר השכןָּ ,בא ִני־ ָּע ַּבאס ,שעתיים הליכה
11
