Page 31 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 31
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
פרק שלישי ִ -רי ִבי ָּב ֲע ַּדאש ָּחיּון
ֱאלּול ,ה' ת"ט [ספטמבר 1648למניינם]
ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא ,צפון ההר המערביְׁ ,ט ִריּפ ֹּו ִליטניה.
שלושה ימים לריק נגוזו ואך ארבעה לרשותו נותרו ,חישב ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש
עת המתין להגעת ר ְׁי ָּח ַּנה ָּד ְׁעדּוש .שכן שבעה ימים מחדירתה ,אין אחיזת
הר'ּו ָּלה בגוף קורבנה אלא אחיזת עראי .שבעה ימים ממשיכה נפש הקורבן,
אשר את גבולה הסיגה הר'ּו ָּלה ,להיאבק על נחלתה .אולם אם ֶה ֱע ִרי ָּבה
שמשו של יום השביעי ועודנה הר'ּו ָּלה בה ,תקרוס נפש הקורבן ותימסר
לצמיתות לשלטונה של הר'ּו ָּלה.
'קח לך עוד ְׁכ ִעיכה ,13י ַּא-וּו ְׁל ִדי' ,נשמע לפתע קולה של ָּרחל ָּחיּון וידה
האוחזת בקומקום נחושת מפויח פלשה למרחב השקט שבין בנה לבין כוס
התה המצטנן שאחז בידו .בתנועה מהירה שלפה מידו את הכוס ושפכה
לארץ את הנוזל הקר ובטרם הספיק להביע עמדתו בנושא כבר חזרה אל
תוך ידו הכוס המלאה בנוזל הענברי ,מתוק ורותח.
למרות שבדרך כלל היה מתפרץ ברוגז נוכח חוסר יכולתה לכבד את
פרטיותו ,כאילו לא בעשור החמישי לחייו היה (ו ִרי ִבי! ,למען השם,)..
נכנע הפעם ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש למחוות דאגתה של אימו ,נווה בודד של תמיכה
ונחמה בשיממון חייו .מלבד אימו ,מעטים תושבי הכפר שתמכו בו .רובם
ככולם קרובי משפחה אשר תמיכתם לא הייתה אלא מן הפה ולחוץ .כדי
למנות את התומכים בו באמת ,די היה באצבעות יד אחת .העובדה כי עדיין
שולטת הר'ּו ָּלה בגופה של ָּס ִמי ַּנה נבעה לדעת תושבי הכפר מסיבה אחת
בלבד ,דלות כישוריו של ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש.
וכאילו לא די היה בעוינות האילמת בעיני הגברים והסטת מבטי הנשים,
גם בביתו שלו הרגיש ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש מורשע בלא משפט .שתיקתה העוינת,
המאשימה ,של ִדי ָּנה אשתו העכירה את חלל ה ָּח ְׁפ ַּרה כ ַּע ְׁלע ֹּול אבק הבא מן
ה ַּס ְׁח ָּרּא .שלוש בנותיו ,מנוכרות כתמיד ,חיקו הבעת פניה המרושעת של
13כעך מתוק פריך
21
