Page 267 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 267
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
בצוהרי יום חמישי נכנסה למחנה בדהרה פלגת לוחמות על גמלי סיור
ונעצרה מול משכן ה ָּכ ִהי ַּנא .כמחצית השעה לאחר שנכנסו מפקדות הפלגה
אל ה ָּכ ִהי ַּנא יצאו שליח ֹּות ְׁבהּול ֹּות מן ההיכל לקרוא את ה ֲח ִכי ָּמאת למועצה
דחופה .מתח שרר במחנה ודאגה נראתה על פני כל .כשניסו ָּב ֲע ַּדאש וסּוסּו
לברר עם אחת הנשים מה אירע ,ענתה להם באדיבות מתנשאתַּ ' ,ו ַּלא
יֲ ִהי ְׁמכּום ,265הכל בסדר .ענייני נשים חכמות הם ואינכם צריכים להטריד
את ראשכם בכך'.
השניים חיפשו ומצאו את ַּל ְׁע ָּדן הזקן אולם גם ממנו לא השיגו אלא את
תשובתו המוכרת,
'ו ַּו ֲא ָּללה י ַּאִ -אי ְׁבני ,אנ'לא יודע! אני מה אומרים לי ,אני יודע! מה לא-
אומרים ליִ ,מין-ווין ָּבא ָּע ְׁרף?! אם יהיה משהו ,יגידו לנו ה ֲח ִכי ָּמאת'.
ביום שישי חזר המחנה לשגרת פעילותו ושוב לא הוזכרה הגעת
המשלחת הבהולה .עד לצוהרי היום סיימו השניים את עסקאותיהם
האחרונות ונפנו להכין עצמם לכניסת השבתָּ .ב ֲע ַּדאש ציפה כי יוזמנו
לסעודת ערב שבת בהיכל אולם ההזמנה ,לאכזבתו ,לא הגיעה .את סעודות
השבת אכלו בנעימים עם ַּל ְׁע ָּדן וידידיו ופשטות שיחם וסעודתם סייעו
להתאוששותם מ ִרג ַּשת אותו שבוע .על אף שלא תכננו זאת ,בירכו בדיעבד
על כי בצאת השבת ייכנס החג ויום מנוחה נוסף יעמוד לרשותם בטרם יצאו
למסע המפרך חזרה.
בשעות אחר הצהריים של שבת ,כאשר המתינו ָּב ֲע ַּדאש וסּוסּו לכניסת
החג בהשתרעות עצלה בפתח האוהל ,הגיעה שליחה ומסרה כי אל־ ָּכ ִהי ַּנא
תתכבד בהצטרפותם של האורחים הנכבדים לסעודת החג במשכנה.
ָּב ֲע ַּדאש וסּוסּו ,הראשון בשמחה והשני בדאגה ,התנערו מ ֶחרגונם והתכוננו
לפגישתם האחרונה עם ָּלא ְׁמ ַּיה אל־ ָּכ ִהי ַּנא .כאשר ראו את הגברים והבנים
נעמדים בפתחי האוהלים לקבל את פני נשותיהם השבות מתפילת החג,
265אל תטרידו את עצמכם
257
