Page 268 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 268

‫ספר רביעי – בחיק ָּנ ְׁכ ִר ָּיה‬  ‫הר'ּולה של ִריבי ִמי ָּשאל‬

‫יצאו אף הם והמתינו בפתח האוהל עד שהגיעו ה ַּחאר ָּסאת בראשות ַּנ ֲע ָּמה‬
                          ‫ִבי ְׁנת‪ָּ -‬לא ְׁמ ַּיה והובילו אותם אל אוהל המשכן‪.‬‬

‫בתוך האוהל ציפה המחזה המוכר של הנשים היושבות סביב להיכל‬
‫וילדיהן בחיקן וה ָּכ ִהי ַּנא היושבת על בימתה‪ .‬הם החלו לצעוד בהרכנת ראש‬
‫לכיוון הבימה כאשר ראו להפתעתם את ָּלא ְׁמ ַּיה אל־ ָּכ ִהי ַּנא יורדת מן הבימה‬

                                                    ‫וצועדת לקראתם‪.‬‬
‫'ברוכים אתם בשובכם בשלישית לאוהלי בני עמי היקרים' אמרה‬
‫כשהגיעה אליהם‪ ,‬אחזה בידיהם וליוותה אותם אל הכרים אשר ציפו להם‬
‫על הבימה‪ ,‬למרגלותיה‪' .‬ראשית‪ ,‬אנא קבלו את התנצלותי על כי הזנחתי‬
‫אתכם‪ .‬מאוד רציתי להמשיך בשיחתנו המרתקת אולם משבר חמור דרש‬
‫את תשומת ליבי‪ .‬לאחר שנים של שקט‪ ,‬תקפו במפתיע בני ַּה ָּג' ָּפא ָּרה פלוגת‬
‫לוחמות שסיירה בגבולנו הדרומי‪ .‬בימים האחרונים הוקדש כל זמני‬

    ‫להערכת המצב ולתכנון המהלכים הנדרשים כדי לעצור את ַּה ָּג' ָּפא ָּרה‪.‬‬
‫'מדוע תקפו ַּה ָּג' ָּפא ָּרה פלוגת לוחמות ולא את אחת מהשיירות הנושאות‬

                                        ‫סחורות יקרות?' תהה ָּב ֲע ַּדאש‪.‬‬
‫'תקיפת שיירה הנה רק עניין של זמן‪ ,‬חוששני' אמרה ה ָּכ ִהי ַּנא‪' ,‬בתקיפת‬
‫הלוחמות רצו ַּה ָּג' ָּפא ָּרה להראות כי הם אינם חוששים גם מיחידות העלית‬

                                                       ‫של ה ָּזא ְׁנ ִט ַּיה'‪.‬‬
               ‫הרמת גבות לא מודעת של ָּב ֲע ַּדאש גרמה ל ָּכ ִהי ַּנא לעצור‪.‬‬
         ‫'משהוא בדברי הטריד אותך‪ ,‬אחי הצעיר?' שאלה במורת רוח‪.‬‬

                        ‫'לא אמרתי דבר' הצטדק ָּב ֲע ַּדאש כתלמיד נזוף‪.‬‬
‫'דבר לא אמרת' אמרה ָּלא ְׁמ ַּיה אל־ ָּכ ִהי ַּנא וחייכה‪' ,‬אולם הבעת פניך‬

                    ‫מסגירה את תמיהתך‪ .‬אנא‪ ,‬אמור את אשר על לבך'‪.‬‬
‫ָּב ֲע ַּדאש היסס לרגע ואז החל לדבר בלהט הולך ומתגבר‪ִ ' ,‬אי ְׁבן‪ֹּ -‬ח ְׁג ָּלה‬
‫סיפר על החלטת סבתך ה ָּכ ִהי ַּנא אשר הבינה כי נשים לוחמות מגבירות את‬
‫התקיפות על שיירותיכן‪ ,‬הפסיקה את יציאת הלוחמות לליווי השיירות‬
‫ובעקבות כך‪ ,‬התמעטו התקיפות‪ .‬כעת שבו אוייביכם לתקוף ובחרו דווקא‬
‫בפלוגת הלוחמות‪ .‬האם לא מוטב היה להשלים את המהלך בו החלה סבתך‬

                                     ‫‪258‬‬
   263   264   265   266   267   268   269   270   271   272   273