Page 274 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 274
ספר רביעי – בחיק ָּנ ְׁכ ִר ָּיה הר'ּולה של ִריבי ִמי ָּשאל
'יודעת אני את חזונךָּ ,ב ֲע ַּדאש אחי' המשיכה אל־ ָּכ ִהי ַּנא' ,להיות מנהיג
בעולם המעשה ולא איש מילים כאבותיך .ראה זאת אלוקי השמיים וזימן
אותך ואת שיירתנו אל ָּבאב־ַא־ ַּס ְׁח ָּרּא באותה העת .ולא בעבורך עשה זאת,
אלא בעבור עמינו המפורד .כרועה המכנס טלאיו הפזורים הנחה ְׁמ ַּקבץ
ִנ ְׁדחי ִי ְׁש ָּראל את רגליך אל מחננו בעת הזו .יחד הוטלה עלינו המשימה
לישר בערבה מסילה ולתקן הכלים השבורים .לאחד כתר־חוכמה עם כתר־
בינה .כתר בינת בנות ִמ ְׁר ָּים עם כתר חוכמת בניו של משה .איש ואישה
האוחזים יחד בכתר ההנהגה .זיווגינו ,הוא ייעודינו.
ָּב ֲע ַּדאש הסמיק כולו והביט בה כלא מאמין ,האם באמת אמרה מה
ששמע' ,זיווגינו'?!
למראה הסבר פניו הנרעש הבינה ה ָּכ ִהי ַּנא כי נדרשת הבהרה והסבירה,
'אל חשש ,איש צעיר ,בגרתי מכדי להינשא שוב ולא בחלקי ייפול הכבוד.
הצעתי לך היא כי יחד עם ַּנ ֲע ָּמה בכורתי ,ה ָּכ ִהי ַּנא המיועדת ,תאחדו מחדש
את עמינו .דיון נוקב וסוער התנהל אמש באוהל זה על הצעתי לצרף,
לראשונה מזה אלף שנים ,גבר כמנהיג-שותף ל ָּכ ִהי ַּנא .לאחר לילה ארוך
של דיונים הסמיכה ה ַּמ ְׁח ַּכמה אותי לפנות אלך בהצעה.
ָּלא ְׁמ ַּיה אל־ ָּכ ִהי ַּנא עצרה לרגע מדבריה ,התבוננה ב ֲח ִכי ָּמאת היושבות
סביבה בשקט מתוח ואז שאלהָּ ' ,ב ֲע ַּדאש בן ִרי ִבי ִישּו ַּע ,בן ִרי ִבי ַּע ִמי ַּש ָּדי
לבית ָּחיּון ,האם תסכים להתאחד עימנו ,ולרשת יחד עם בתי את כתר
הנהגת עמנו?'
ָּב ֲע ַּדאש לא הצליח להוציא מילה מפיו .הוא ישב וחזר לעצמו במוחו על
ההצעה שלא תיאמן .מוזרה מכל הייתה התחושה כי הרעיון הדמיוני,
המטורף ,היה מוכר לו .כאילו העלילה ודמויותיה ,עד לפני שבועיים
סיפורי מעשיות שמספרות זקנות סביב למדורה ,צפות ועולות אל הכרתו
כפיסות חלום נשכח .הוא הפנה מבטו אל סּוסּו ,עיניו מתחננות לסיוע,
לתגובה ,לאמירה כלשהי אשר תחבר אותו למציאות .אולם סּוסּו ישב פעור
פה ובידו הקפואה באוויר אחוזה עדיין שוק הטלה החמישית שאכל
מתחילת הערב.
264
