Page 277 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 277
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
ָּב ֲע ַּדאש הצטער על שדיבר ופתח בכך את הדלת להתפרצותו הנסערת
של סּוסּו .ליבו המוצף ברגשותיו התקשה להכיל גם את סערת נפשו של
סּוסּוּ' .ו ָּראס ָּאבּו ְׁכ י ַּא-סּוסּו ,'273התחנןַּ ' ,ח׳א ִלי ִני ָּעלא ַּהא ִמי .274תן לי מעט
שקט ,שאוכל לשמוע מה אומר ליבי'.
ָּב ֲע ַּדאש יצא מן האוהל וסּוסּו ,מעט נעלב אך גם מבין ,השתתק ופרש
למצעו ,מנסה להירדם ,אך לשווא .בליבו החרד היפך בהצעת ה ָּכ ִהי ַּנא,
בהיאלמותו המטרידה של ָּב ֲע ַּדאש אשר לא דחה את רעיון ה ִע ְׁוו ִעים על
הסף ובנסיון להעריך מה תהא החלטתו.
'גם אם כועס הוא על אביו' חשב סּוסּו' ,לא יעלה על הדעת כי בנו של
ִרי ִבי ִישּו ַּע ,נכדו של ִרי ִבי ַּע ִמי ַּש ָּדי ,ייטוש את עמו וימיט חרפה על בית ָּחיּון.
אמת ,פרץ ָּב ֲע ַּדאש ֶגדר איסור בעצם בו למחנה ה ָּכ ִהי ַּנא ובשיח עימה ,אולם
האם יעז להפיל את החומה כולה? יעזוב את אביו ואת אמו ו ִיד ַּבק בבת
ה ָּכ ִהי ַּנא שחומת העור? יחלוק יצועו עם לוחמת ּטּווָאר ִגית המסוגלת לשסף
גרונו באבחת פגיון? לא' חשב סּוסּו' ,ראשו של ָּב ֲע ַּדאש מלא חלומות אולם
רגליו נטועות איתן באדמה .אניח לו להשתעשע ברעיון זמן מה ובעוד
שעה ,לכל היותר שעתיים ,יתפכח ,ישוב אל האוהל ויחד נתלוצץ על
ההצעה המגוחכת'.
אולם משחלפה אשמורת ראשונה ,שניה פינתה מקומה לשלישית ועדיין
לא שב ָּב ֲע ַּדאש ,הרחיבה תולעת הספק מקום ָא ֳה ָּלּה בליבו של סּוסּו
והעמיקה ְׁיתד ֹּו ֶתי ָּה .פחד ואשמה ציירו בדמיונו כיצד מגיע הוא אל ה ָּח ְׁפ ַּרה
של משפחת ָּחיּון ,את ָּרחל המרימה ראשה ממלאכת אריגתה ותולה בו
עיניים מצפות .את תשובתו הנוראה כי הוא ,סּוסּו ,הותיר את בנה מאחור,
לכוד בציפורני ַּב ַּנאת אל־ ָּכ ִהי ַּנא .בראשו שמע את ההאשמות אשר תטיח
בו ,בצדק .על כי באנוכיותו ,למען יהיה לו למגן במסעו ,נטע במוחו של
ָּב ֲע ַּדאש את רעיון ה ֻטו ָּוא ַּפה .על השיבו רעה תחת טובה לחברו
בהתרשלותו בשמירת נפשו .על כי ברדיפתו אחר מקסם עושר סחורותיהן
273בראשו של אביך (לשון הפצרה) סּוסּו
274עזוב אותי לנפשי ,לדאגותיי
267
