Page 282 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים

‫ספר רביעי – בחיק ָּנ ְׁכ ִר ָּיה‬ ‫הר'ּולה של ִריבי ִמי ָּשאל‬

‫הטל‪ ]..‬וכולם מהנהנים בראשם בהתפעלות כאילו לא חזרו אבותיהם‬
‫ואבות אבותיהם על אותה פנינת חוכמה בכל עונת קציר‪ .‬שקועים בקטנות‬
‫ימיהם ולעולם אינם נושאים מבטם מעבר לד' אמותיהם‪ ,‬לחקור ולדרוש‬
‫במופלא מהם‪ .‬כאשר ישבו הגברים במעגל סביב מדורת הערב‪,‬‬
‫שתיקותיהם ארוכות ונהמותיהם קצרות‪ ,‬העדיף ָּב ֲע ַּדאש לפרוש אל מדורת‬
‫הנשים‪ .‬שם‪ ,‬תוך קליית בוטנים ב ַּאבּוב חרס על רמצי גחלים‪ ,‬סיפרו הנשים‬
‫אגדות ומעשיות רחוקות‪ ,‬חלקן אמת וחלקן בדיה‪ ,‬צוללות לעומק נפש‬
‫האדם ועולות ממנה ובידיהן פניני חוכמה ומוסר השכל‪ .‬אולם חוכמת נפש‬
‫סיפורי הנשים‪ ,‬בד' אמות חצרותיהן נותרה‪ .‬בשערי בית המדרש‪ ,‬מרכז חיי‬
‫קהילת הכפר‪ ,‬לא באו הנשים ולא חוכמתן‪ .‬צעירות לא יכלו ללמוד וזקנות‬

‫לא יכלו ללמד‪.‬‬
‫ָּב ֲע ַּדאש התקשה לראות עצמו חי את החיים המיועדים לו‪ ,‬לכלוא עצמו‬
‫בצינוק ההלכה המצומצם‪ ,‬חנוק ונטול חיּות‪ .‬התפלפלות בדיני ש ֹּור ַּהִּנ ְׁס ָּקל‬
‫ְׁו ֶע ְׁג ָּלה ֲערּו ָּפה‪ ,‬בהלכות ִצּפ ֹּורי ְׁמ ֹּצ ָּרע ּו ֶפ ֶטר ָּחמ ֹּור לא סיפקה לנשמתו את‬
‫לחלוחית החיים הדרושה לה‪ .‬עם זאת‪ ,‬ככל בן ָּחיּון‪ ,‬לב מתבונן וחושב היה‬
‫ל ָּב ֲע ַּדאש‪ ,‬כזה הזקוק ללימוד והעמקה‪ .‬ככל שהתבגר‪ ,‬הבין כי הבחירה‬
‫העומדת בפניו הנה בין המצומצם לבין ה ַּמ ְׁשמים‪ .‬להיות ה ִרי ִבי המחטט‬
‫בריאתה של כבשה שנשחטה כדי לבדוק כשרותה או להיות האיש המגדל‬
‫את הכבשה וגוזז את צמרה‪ .‬את העולם המרגש שהכיר מסיפורי התנ"ך‬
‫ומעשיות הנשים‪ ,‬לא הצליח לראות באופק חייו‪ .‬גם ביציאתו ל ֻטו ָּוא ַּפה לא‬
‫תלה תקוות מופרזות מלבד צבירת נסיון וידע אשר יסייעו לו לבחור באופן‬

‫מושכל באיזו דרך ילך‪ ,‬למידה או מעשה‪.‬‬
‫הצעתה של ָּלא ְׁמ ַּיה אל־ ָּכ ִהי ַּנא ייתרה את הצורך לבחור‪ .‬השתלבו בה‬
‫שתי הדרכים ואף הועמק נתיבן‪ .‬דרך הלמידה תעמיק נתיבה בשילוב‬
‫הייחודי של חוכמת הגברים עם בינת הנשים‪ .‬דרך המעשה‪ ,‬תתרומם‬
‫להנהגת חיי מסחר והתיישבות‪ ,‬מסעות ומלחמות‪ .‬לדון בלילה בשאלות‬
‫של מהות ולצאת בבוקר לפשיטה נועזת במדבר‪ .‬לדבוק בתורת אבותיו‬

‫‪272‬‬