Page 287 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 287
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
פרק שביעי ְׁ -ב ִרית ֶמ ַּלח
'ָ ..נּ ַּת ִתי ְׁלָך ּו ְׁל ָּב ֶניָך ְׁו ִל ְׁב ֹּנ ֶתיָך ִא ְׁתָך ְׁל ָּחק ע ֹּו ָּלם,
ְׁב ִרית ֶמ ַּלח ע ֹּו ָּלם ִהוא ִל ְׁפני ה'ְׁ ,לָך ּו ְׁל ַּז ְׁר ֲעָך ִא ָּתְך'( .במדבר ,י"ח ,י"ט).
ח' סיוון ,ה'שע"ט [ 21במאי 1619למניינם]
ביתָּ -חא ִתיק ָּבהַ ,א־ ַּס ְׁח ָּרּא ַאל־כּו ְׁב ָּרא ,ארץ ֱפ ָּזאן.
בשובם למחרת היום מן הטבילה במעיין המתינו להם בפתח האוהל שתי
נשיםֲ ,ח ִכי ָּמא ונערה צעירה ושתי תיבות עץ לרגליהן.
'שּו ַּל ִמית ִבי ְׁנתְׁ -ק ִני ְׁד ַּלה ֲא ֶשר ַּעל־ ַּה ֶצ ֶמר' ,הציגה עצמה ה ֲח ִכי ָּמא
בהתרגשות' ,בתי ֲע ִזי ָּזא ואנוכי מאושרות על הזכות שנפלה בחלקנו להכין
את בגדי אל־כּו ִהין הראשון של שבטנו'.
'אל־כּו ִהין?!' לגלג סּוסּו' ,ככה יקראו לך? זה אומר שאני עכשיו לוי?'.
ָּב ֲע ַּדאש השתיק את סּוסּו בנעיצת מרפק וענה בנימוס' ,תודה לך ֲח ִכי ָּמא
נכבדה ,מתנצל אני על החופזה בה נאלצתן לעמול על אריגתם'.
'חלילה לך מהתנצל' ענתה ֲא ֶשר ַּעל־ ַּה ֶצ ֶמר' ,עונג גדול הייתה עבורנו
היממה האחרונה .ואם יורשה לי לומר' הוסיפה בחיוך מרוצה' ,ה ְׁג ִזיר ֹּות
הייחודיות שפיתחנו עבור הבגד והשילוב של שיטת ה ָּמ ְׁרקּו ִמיה שלנו עם
תפרי ַּתא ְׁע ִריזּון של נשות ההר '..החלה לפרט בהתלהבות ,אולם עצרה
בראותה את הבעת השעמום על פני הבחורים' .אבל ,כמובן ,אני שוכחת
את עצמי' אמרה בחיוך מאוכזב והרימה בעזרת בתה את מכסי תיבות העץ.
'אלו בגדי אל־כּו ִהין אשר הוכנו על פי הנחיות אל־ ָּכ ִהי ַּנא' הצביעה ִבי ְׁנת-
ְׁק ִני ְׁד ַּלה על צרור עטוף פשתן בתיבה הראשונה' .ואלו' אמרה הבת ֲע ִזי ָּזא
בחיוך מבוייש' ,בגדי אורח הכבוד ,ידידנו ושותפנו סּוסּו ַּנ ֲע ָּמן'.
מייד כשפנו שתי הנשים לדרכן פתח סּוסּו חסר הסבלנות את הצרור
המיועד לו ופרש את הבגדים על שטיח האוהל.
277
