Page 289 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 289
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
המתרוצצים על השטיחים הרקומים ,ראו לפניהם את ההיכל דומם ,נעדר
שטיחיו הרקומים וכרי הישיבה הצבעוניים ורק אדמת המדבר החשופה
מדגישה את יריעות ההיכל.
סביב להיכל נצבו ה ֲח ִכי ָּמאת בגלימות לבנות וצעיפי ארגמן ובמרכז
ניצבה במה נמוכה ,עטופה עורות אילים ְׁמ ָּא ָּד ִמים .ה ָּכ ִהי ַּנא נגשה אל
ָּב ֲע ַּדאש ועלתה עמו לבמה וסביבה מתכנסות ה ֲח ִכי ָּמאת ,מקיפות אותה
במחרוזת לובן וארגמן.
ה ָּכ ִהי ַּנא הביטה ב ָּב ֲע ַּדאש ושאלה בשקט 'אתה מוכן?'
ָּב ֲע ַּדאש התקשה להוציא הגה מגרונו המכווץ והנהן לאישור .ה ָּכ ִהי ַּנא
חייכה אליו ברכות ולחצה בעדינות את ידו לעידוד .אז הרימה ידיה
והכריזה:
' ְׁו ָּכ ַּר ִתי ָּל ֶהם ְׁב ִרית ַּבי ֹּום ַּההּוא ִעם ַּח ַּית ַּה ָּש ֶדה ְׁו ִעם ע ֹּוף ַּה ָּש ַּמ ִים ְׁו ֶר ֶמש
ָּה ֲא ָּד ָּמה'290
מעגל ה ֲח ִכי ָּמאת נפתח ,יוצר מעין פרוזדור המוליך מפתח האולם אל
הבימה .אל הפרוזדור נכנסו ,בזו אחר זוְׁ ,ש ָּלש ֹּות ַּחאר ָּסאתְׁ .ש ָּל ַּשת
ַּחאר ָּסאת ראשונה הובילה פנימה שתי כבשים וַא ִיל צעירְׁ ,ש ָּל ַּשה שנייה
הכניסה שלוש עיזים ו ְׁש ָּל ַּשה אחרונה הציבה מול הבימה שלושה עגלים
צעירים .אז צעדה פנימה ַּנ ֲע ָּמה ִבי ְׁנתָּ -לא ְׁמ ַּיה ובידיה ת ֹּור וי ֹּו ָּנה .געיות
העגלים ופעיות הצאן החרידו למספר רגעים את דממת האולם ואבק עלה
מבטישת פרסותיהם ,עד אשר הכתה אחת ה ֲח ִכי ָּמאת בכוח על תוף עצום
ממדים ובעלי החיים השתתקו באימה.
ה ָּכ ִהי ַּנא הרימה ידיה אל על וחזרה שוב על הכרזתה,
' ְׁו ָּכ ַּר ִתי ָּל ֶהם ְׁב ִרית ַּבי ֹּום ַּההּוא ִעם ַּח ַּית ַּה ָּש ֶדה ְׁו ִעם ע ֹּוף ַּה ָּש ַּמ ִים ְׁו ֶר ֶמש
ָּה ֲא ָּד ָּמה'
וענו אחריה ה ֲח ִכי ָּמאת את חציו השני של הפסוקְׁ ' ,ו ֶק ֶשת ְׁו ֶח ֶרב ּו ִמ ְׁל ָּח ָּמה
ֶא ְׁשב ֹּור ִמן ָּהָא ֶרץ ְׁו ִה ְׁש ַּכ ְׁב ִתים ָּל ֶב ַּטח'.
290הושע ,ב' ,כ'
279
