Page 84 - ספר נוער בסיכוי 2018
P. 84

‫‘המדריך השלם למחפש הנבוך!’‬

 ‫איזו מסגרת מתאימה לנער שלכם ולמה הוא זקוק באמת?‬

‫הרב אבי אברהם | מנהל חינוכי ומטפל רגשי‪ ,‬ממנהלי איגוד‬
‫ענ”ף במאמר שעושה סדר במסגרות והמאפיינים המגוונים‪:‬‬

   ‫הקודמות‪ ,‬אז הופנו יחידי סגולה ללמוד‬        ‫נתחיל אפוא במסגרת‬
   ‫תורה‪ ,‬תוך חיי פרישות מעולם המעשה‪,‬‬          ‫קלאסית‪ .‬מסגרות ישיבה‬
                                              ‫“נורמטיביות” יתאפיינו‬
                  ‫ושאר הציבור עבד לפרנסתו‪.‬‬
   ‫חברת הלומדים בישראל גדלה והתפתחה‬              ‫בתפיסה כי חיי הלימוד נמצאים במרכז‪.‬‬
   ‫באמצעות רשת כוללים ענפה שתקציבה‬            ‫בין המסגרות עצמן ישנן תתי‪-‬תפיסות‬
   ‫ניזון גם מהמדינה‪ ,‬אך בעיקר מתורמים‬         ‫לימודיות שונות של העמקה או הרחבה‬
   ‫פרטיים‪ .‬רעיון חברת הלומדים הלך‬             ‫כשיטת הלימוד המנחה‪ ,‬אך הדומה‬
   ‫והתחזק במרוצת השנים‪ ,‬והלחץ על בני‬          ‫והמשותף לכולן הוא מספר רב של‬
   ‫הישיבות להמשיך ללמוד לאחר הנישואים‬         ‫שעות למידה המחולקות ל”סדרים”‬
   ‫הכה שורש‪ .‬כך גדל בהתמדה מספר אברכי‬
   ‫הכוללים לאחר נישואיהם ונקבע כעובדה‬                                         ‫ול”שיעורים”‪.‬‬
   ‫בשטח לרבים הממשיכים בכך שנים רבות‪,‬‬         ‫בגילאי ‪ 18‬ומעלה לומדים הנערים‬
   ‫בעיקר ממגזר בני הישיבות הליטאיות‪.‬‬          ‫בממוצע כ‪ 10‬שעות בינם לבין עצמם או‬
   ‫הציבור הליטאי הוא מיעוט בקרב כלל‬           ‫עם חברותא לימודי גמרא‪ ,‬מוסר והלכה‪,‬‬
   ‫הציבור החרדי‪ ,‬אך להנהגה הליטאית‬            ‫במהלך שלושה סדרים ביום‪ .‬תהליך‬
   ‫משקל אינטלקטואלי כבד המוביל את הטון‬        ‫הלמידה משמעותי ואינטנסיבי ומשליך‬
                                              ‫גם על תפיסת העצמי ויחסי הגומלין‬
         ‫הלימודי והחינוכי בציבור החרדי כולו‪.‬‬  ‫החברתיים של הנער מול חבריו‪ ,‬הוריו‬
   ‫הגישה החרדית הבסיסית והקונפורמית‬
   ‫תטען כי‪‘ :‬על כל אחד מוטלת החיוב‬                                                   ‫ורבותיו‪.‬‬
                                              ‫החרדיות הישראלית העכשווית‪ ,‬שבמידה‬
           ‫ללימוד תורה‪ -‬כל היום וכל החיים’‪.‬‬   ‫רבה עוצבה על ידי קברניטי הציבור‬
   ‫תפיסה זו הושרשה בציבור לאחר‬                ‫החרדי–ליטאי בארץ ישראל‪ ,‬מונעת‬
   ‫השואה בשנות ה‪ 50‬עם הקמת המדינה‬             ‫על פי השקפה בסיסית המקדשת את‬
   ‫והתפשטות החילוניות‪ ,‬עולם התורה‬             ‫“חברת הלומדים”‪ .‬כאשר לפי תפיסה‬
   ‫היה דל‪ ,‬וכך קם הצורך להאדיר את קרנה‬        ‫זו‪ ,‬הגברים החרדים נדרשים להמשיך‬
   ‫של התורה לחנך את הציבור להתמסר‬             ‫בלימודי הקודש אף לאחר נישואיהם‪,‬‬
   ‫אך ורק לימוד התורה‪ ,‬לאחר פטירתו של‬         ‫במסגרת “כולל”‪ ,‬ללא מועד סיום רשמי‪,‬‬
   ‫הרב מפונביז’ בשנת ‪ 1969‬במהלך שנות ה‬        ‫ולהישען כלכלית על מלגות קיום ופרנסת‬
   ‫‪ ,70-80‬נתן ראש ישיבת פונביז’ מרן הרב‬       ‫נשותיהם‪ ,‬במובחן מהחרדיות במאות‬

‫המשך בעמוד הבא‬

                                                                                               ‫‪84‬‬
   79   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89