Page 86 - ספר נוער בסיכוי 2018

‫המסגרות הישיבתיות החד מימדיות‬ ‫שך זצ”ל משקל רב לכך והרחיב את עולם‬
‫כבתקופת העבר‪ ,‬ולייצר מענים שונים‬ ‫הישיבות והקים ישיבות רבות ע”י ארגון‬
‫ומותאמים על פני ציר רצף הנשירה‪ ,‬החל‬ ‫אב”ת‪ ,‬וכן הקים את תנועה דגל התורה ב‬
‫משילוב מענים רגשיים מגוונים‪ ,‬העשרה‬ ‫‪ 1989‬כתוצאה מרמיסה של מעמדם של‬
‫בלתי‪-‬פורמלית‪ ,‬לימודי ליבה‪ ,‬בגרויות‪,‬‬ ‫בני התורה‪ ,‬שעוסקים רק בלימוד תורה‪,‬‬
‫לימודים מקצועיים שונים וכלה במסגרות‬ ‫בשונה מאגודת ישראל שדגלה בפלורליזם‬

‫המשלבות שירות בצבא ועבודה‪.‬‬ ‫בנושא היציאה לעבודה‪.‬‬
‫בין הסוגים המאפיינים מסגרות ייעודיות‬ ‫באתוס הליטאי‪ ,‬הישיבה נתפסת כ’תיבת‬
‫נח’ השטה בשלוה על גלי עולם מבולבל‬
‫במגזר ניתן למנות‪:‬‬ ‫ותוהה‪ ,‬אי של אמת בים השקר והאפסות‬

‫“ישיבות חלשות”‬ ‫של העולם הזה‪.‬‬
‫אולם לא כל נערי ישראל יכלו לעמוד‬
‫תחת התואר ישיבה תקרא רק מסגרת‬ ‫בדרישות אילו והחברה היא זאת שהכריחה‬
‫שאינה משלבת לימודי חול כלל‪ .‬על פי רוב‬ ‫אותם להישאר במסגרת זו והפילה חללים‬
‫מדובר במסגרת בינונית ומטה‪ ,‬המסוגלת‬ ‫שלא עמדו בדרישות‪ ,‬הן מחמת הקושי‬
‫להכיל בחורים בצורה אינדיבידואלית‬ ‫ההסתגלותי והן מחמת ההיחשפות לעולם‬
‫יותר‪ ,‬מותאמת לרמתם‪ ,‬בד”כ מונה מספר‬ ‫שמבחוץ‪ ,‬מה שכונתה בעבר “תופעה‬
‫מצומצם יותר של בחורים ומעניקה להם‬ ‫זניחה” ואשר נהגו להצניעה‪ ,‬הפכה כיום‬
‫יחס אישי וחם‪ .‬הדמות האחראית על‬ ‫לתופעה רחבה המקיפה את כלל המגזרים‪.‬‬
‫נושא הטיפול תהיה לרוב ‘המשגיח’ או‬ ‫ניתן לראות התעוררות קהילתית מוגברת‬
‫ה’משגיח קטן’‪ ,‬לאחרונה החלו להיות‬ ‫בכדי לתת מענה לתופעה הנ”ל‪ .‬ע”י‬
‫הכשרות בסיסיות בתחום גם לאנשי צוות‬ ‫הגברת המודעות‪ ,‬זיהוי מוקדם של בעיות‬
‫וכן מענים עירוניים המשלבים מטפלים‬ ‫לימודיות ‪ /‬רגשיות ונתינת מענה‪ ,‬הכשרה‬
‫מקצועית לעוסקים בתחום החינוך‪ ,‬הקמת‬
‫ועו”סים חיצוניים ככח עזר‪.‬‬ ‫מסגרות לימודיות המותאמות לנוער‬
‫הנושר‪ ,‬שימוש ורתימת גופים הקיימים‬
‫ב“יתחשיילבותתרצלףנוהנערשימרהת”מודד‬ ‫היום במדינה כגון היח’ לקידום הנוער‪,‬‬

‫מסגרות לנוער שנפלט כבר מישיבות‬ ‫פרויקט היל”ה‪ ,‬חינוך טכנולוגי‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫המיינסטרים עקב מכלול בעיות כמו‪:‬‬ ‫נראה בברור כי התהליך של חינוך לתבנית‬
‫פערי למידה‪ ,‬בעיות קשב וריכוז‪ ,‬קשיי‬ ‫אחת (לימוד תורה כל היום) כפי שהיה‬
‫למידה‪ ,‬בעיות רגשיות‪ ,‬בעיות משטר‬ ‫נהוג במגזר החרדי‪ .‬נבחן שוב בעיני מנהיגי‬
‫ולחץ ובעיות התנהגותיות‪ .‬הישיבות‬ ‫המגזר שאף נותנים הסכמה שבשתיקה‬
‫מתפקדות חיצונית כ’ישיבה’ ושומרות‬ ‫לחשיבה מחודשת בעניין ומוכנים לקבלת‬
‫על צביון חרדי כולל חזות ‘שחור לבן’‪ ,‬אך‬ ‫התפיסה הרעיונית המחודשת כי יתכן‬
‫מקיימות ‘התאמות’ כמו‪ :‬זמנים וסדרים‬ ‫שישנם תלמידים הזקוקים למסגרת‬
‫מונגשים ומותאמים יותר‪ ,‬אברך‪/‬חונך‬ ‫אחרת‪ -‬המשלבת לימודי חול ומקצוע‪,‬‬
‫צמוד‪ ,‬שילוב קורסים ופעילויות‪ ,‬תרבות‬
‫פנאי וחיי חברה פעילים‪ ,‬גיבוש חברתי וכן‬ ‫מענים מקצועיים וכיו”ב‪.‬‬

‫מענים מקצועיים יותר‪.‬‬ ‫יהסיוחעגריודודיימואתפיעינלירםצשףלהמנסשגירורהת‬

‫ישיבות ‘חצי יום’‬ ‫בשנים האחרונות הצרכים האקלקטיים‬
‫ותופעת הנוער הנושר הפושה במגזר‬
‫לאלו שאינם מסוגלים ללמוד יום שלב אך‬ ‫הובילו אף את הציבור החרדי ומנהיגיו‬
‫אינם רוצים להתנתק לחלוטין מסטטוס‬ ‫לייצר מסגרות ייעודיות שונות ומותאמות‬
‫הבחור החרדי הלומד ומעוניינים בהוראת רבם‬ ‫לצרכים‪ ,‬מתוך מגמת פתיחות והרחבת‬
‫‘לשלב’ לימודים עם יציאה לשוק העבודה‪.‬‬

‫המשך בעמוד הבא‬

‫‪86‬‬