Page 109 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 109

‫פני המנורה ‪109‬‬

‫ושוטה וקטן – פטור אף מן השמחה‪ ,‬הואיל ופטורים מכל מצות האמורות בתורה‪ .‬ומדוע הם פטורים‬
‫מראיה? לפי שלמדו בגזירה שווה מדין הקהל‪ ,‬עליו שנינו בברייתא‪ְׁ :‬ל ַמ ַען ִי ְׁש ְׁמע ּו (דברים לא‪ ,‬יב) –‬
‫פרט למדבר ואינו שומע‪ּ ,‬ו ְׁל ַמ ַען ִי ְׁל ְׁמד ּו – פרט לשומע ואינו מדבר‪ .‬ומפרשים מר זוטרא ורב אשי‪,‬‬

                                                    ‫שהכוונה לכך שמי ששומע ואינו מדבר אינו יכול ללמד‬

‫במרכז הסוגייה שלש דרשות של רבי תנחום‪( :‬א) חרש באזנו אחת פטור מן הראיה‪ ,‬שנאמר בענין‬
‫הקהל (דברים לא‪ ,‬יא) ְּׁב ָא ְׁז ֵני ֶהם‪( .‬ב) חיגר ברגלו אחת – פטור מן הראיה‪ ,‬שנאמר לפי מצות ראיה‬
‫(שמות כג‪ ,‬יד) ָש ֹלש ְׁר ָג ִלים ָּת ֹחג ִלי ַּב ּ ָש ָנה‪ ,‬ועל אף שהלשון בנוגע לראיה היא ָשלֹש ְּׁפ ָע ִמים ַּב ּ ָש ָנה‬
‫ֵי ָר ֶאה ָּכל ְׁזכ ּו ְׁר ָך‪ ,‬פעמים הם רגלים כמו שכתוב (שיר השירים ז‪ ,‬ב) ַמה ָ ּיפ ּו ְׁפ ָע ַמ ִי ְׁך ַּב ְּׁנ ָע ִלים ַּבת ָנ ִדיב‪ .‬על‬
‫פסוק זה דרש רבא‪ :‬כמה נאין רגליהן של ישראל בשעה שעולים לרגל‪( .‬ג) אמר רב כהנא‪ ,‬דרש רב נתן‬
‫בר מניומי משום רבי תנחום‪ :‬מהו שכתוב (בראשית לז‪ ,‬כד) ְׁו ַה ּב ֹור ֵרק ֵאין ּב ֹו ָמ ִים? מים אין בו‪ ,‬אבל‬

                                                                                       ‫נחשים ועקרבים – יש בו‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬ישנן שלש דרשות של רבי אלעזר בן עזריה‪( :‬א) ַה ְׁק ֵהל ֶאת ָה ָעם ָה ֲא ָנ ִשים ְׁו ַה ָּנ ִשים ְׁו ַה ַּטף (דברים‬
‫לא‪ ,‬יב) – אנשים באים ללמוד‪ ,‬נשים באות לשמוע‪ ,‬טף למה באים? כדי ליתן שכר למביאיהן‪( .‬ב) ֶאת‬
‫ה' ֶהא ַמ ְׁר ָּת ַה ּי ֹום ‪ַ ...‬וה' ֶהא ִמיְׁר ָך ַה ּי ֹום (דברים כו‪ ,‬יז) – אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל‪ :‬אתם‬
‫עשיתוני חטיבה אחת בעולם‪ ,‬ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם‪( .‬ג) ִ ּד ְׁב ֵרי ֲח ָכ ִמים ַּכ ָ ּד ְׁר ֹבנ ֹות‬
‫ּו ְׁכ ַמ ְׁש ְׁמר ֹות ְׁנט ּו ִעים ַּב ֲע ֵלי ֲא ֻס ּפ ֹות ִנ ְּׁתנ ּו ֵמרֹ ֶעה ֶא ָחד (קהלת יב‪ ,‬יא) – למה נמשלו דברי תורה לדרבן?‬
‫לומר לך‪ :‬מה דרבן זה מכוין את הפרה לתלמיה להוציא חיים לעולם‪ ,‬אף דברי תורה מכוונין את‬
‫לומדיהן מדרכי מיתה לדרכי חיים‪ .‬רבי יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר חסמא אמרו את הדרשות הללו‬

                   ‫לרבי יהושע בפקיעין‪ ,‬ואמר להם‪ :‬אין דור יתום שרבי אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו‪.‬‬

‫ושואלת הגמרא‪ ,‬מדוע הם לא אמרו לו מיד את הדרשות? מפני שכתוב בברייתא‪ :‬מעשה ברבי יוסי‬
‫בן דורמסקית שהלך להקביל פני רבי אלעזר בלוד‪ ,‬אמר לו‪ :‬מה חידוש היה בבית המדרש היום? –‬
‫אמר לו‪ :‬נמנו וגמרו‪ :‬עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית‪ .‬אמר לו‪ :‬יוסי! פשוט ידיך וקבל‬
‫עיניך‪ .‬פשט ידיו וקבל עיניו‪ .‬בכה רבי אלעזר ואמר‪ :‬סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם‪ .‬אמר לו‪ :‬לך‬
‫אמור להם‪ :‬אל תחושו למניינכם‪ ,‬כך מקובלני מרבן יוחנן בן זכאי‪ ,‬ששמע מרבו‪ ,‬ורבו מרבו‪ :‬הלכתא‬
‫למשה מסיני‪ ,‬עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית‪ .‬מה טעם? הרבה כרכים כבשו עולי מצרים‬
‫ולא כבשום עולי בבל‪ ,‬מפני שקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא‪ ,‬והניחום כדי‬
‫שיסמכו עליהן עניים בשביעית‪ .‬ועוד שנינו‪ :‬לאחר שנתיישבה דעתו‪ ,‬אמר‪ :‬יהי רצון שיחזרו עיני יוסי‬

                                                                                                   ‫למקומן‪ .‬וחזרו‪.‬‬
   104   105   106   107   108   109   110   111   112   113   114