Page 109 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 109
פני המנורה 109
ושוטה וקטן – פטור אף מן השמחה ,הואיל ופטורים מכל מצות האמורות בתורה .ומדוע הם פטורים
מראיה? לפי שלמדו בגזירה שווה מדין הקהל ,עליו שנינו בברייתאְׁ :ל ַמ ַען ִי ְׁש ְׁמע ּו (דברים לא ,יב) –
פרט למדבר ואינו שומעּ ,ו ְׁל ַמ ַען ִי ְׁל ְׁמד ּו – פרט לשומע ואינו מדבר .ומפרשים מר זוטרא ורב אשי,
שהכוונה לכך שמי ששומע ואינו מדבר אינו יכול ללמד
במרכז הסוגייה שלש דרשות של רבי תנחום( :א) חרש באזנו אחת פטור מן הראיה ,שנאמר בענין
הקהל (דברים לא ,יא) ְּׁב ָא ְׁז ֵני ֶהם( .ב) חיגר ברגלו אחת – פטור מן הראיה ,שנאמר לפי מצות ראיה
(שמות כג ,יד) ָש ֹלש ְׁר ָג ִלים ָּת ֹחג ִלי ַּב ּ ָש ָנה ,ועל אף שהלשון בנוגע לראיה היא ָשלֹש ְּׁפ ָע ִמים ַּב ּ ָש ָנה
ֵי ָר ֶאה ָּכל ְׁזכ ּו ְׁר ָך ,פעמים הם רגלים כמו שכתוב (שיר השירים ז ,ב) ַמה ָ ּיפ ּו ְׁפ ָע ַמ ִי ְׁך ַּב ְּׁנ ָע ִלים ַּבת ָנ ִדיב .על
פסוק זה דרש רבא :כמה נאין רגליהן של ישראל בשעה שעולים לרגל( .ג) אמר רב כהנא ,דרש רב נתן
בר מניומי משום רבי תנחום :מהו שכתוב (בראשית לז ,כד) ְׁו ַה ּב ֹור ֵרק ֵאין ּב ֹו ָמ ִים? מים אין בו ,אבל
נחשים ועקרבים – יש בו.
בנוסף ,ישנן שלש דרשות של רבי אלעזר בן עזריה( :א) ַה ְׁק ֵהל ֶאת ָה ָעם ָה ֲא ָנ ִשים ְׁו ַה ָּנ ִשים ְׁו ַה ַּטף (דברים
לא ,יב) – אנשים באים ללמוד ,נשים באות לשמוע ,טף למה באים? כדי ליתן שכר למביאיהן( .ב) ֶאת
ה' ֶהא ַמ ְׁר ָּת ַה ּי ֹום ַ ...וה' ֶהא ִמיְׁר ָך ַה ּי ֹום (דברים כו ,יז) – אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל :אתם
עשיתוני חטיבה אחת בעולם ,ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם( .ג) ִ ּד ְׁב ֵרי ֲח ָכ ִמים ַּכ ָ ּד ְׁר ֹבנ ֹות
ּו ְׁכ ַמ ְׁש ְׁמר ֹות ְׁנט ּו ִעים ַּב ֲע ֵלי ֲא ֻס ּפ ֹות ִנ ְּׁתנ ּו ֵמרֹ ֶעה ֶא ָחד (קהלת יב ,יא) – למה נמשלו דברי תורה לדרבן?
לומר לך :מה דרבן זה מכוין את הפרה לתלמיה להוציא חיים לעולם ,אף דברי תורה מכוונין את
לומדיהן מדרכי מיתה לדרכי חיים .רבי יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר חסמא אמרו את הדרשות הללו
לרבי יהושע בפקיעין ,ואמר להם :אין דור יתום שרבי אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו.
ושואלת הגמרא ,מדוע הם לא אמרו לו מיד את הדרשות? מפני שכתוב בברייתא :מעשה ברבי יוסי
בן דורמסקית שהלך להקביל פני רבי אלעזר בלוד ,אמר לו :מה חידוש היה בבית המדרש היום? –
אמר לו :נמנו וגמרו :עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית .אמר לו :יוסי! פשוט ידיך וקבל
עיניך .פשט ידיו וקבל עיניו .בכה רבי אלעזר ואמר :סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם .אמר לו :לך
אמור להם :אל תחושו למניינכם ,כך מקובלני מרבן יוחנן בן זכאי ,ששמע מרבו ,ורבו מרבו :הלכתא
למשה מסיני ,עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית .מה טעם? הרבה כרכים כבשו עולי מצרים
ולא כבשום עולי בבל ,מפני שקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא ,והניחום כדי
שיסמכו עליהן עניים בשביעית .ועוד שנינו :לאחר שנתיישבה דעתו ,אמר :יהי רצון שיחזרו עיני יוסי
למקומן .וחזרו.
