Page 110 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 110
מסכת חגיגה 110
בחלק השלישי של הסוגייה מגדירה הגמרא :איזהו שוטה? היוצא יחידי בלילה ,והלן בבית הקברות,
והמקרע את כסותו .ונחלקו אמוראים ,רב הונא אמר :עד שיהו כולן בבת אחת .רבי יוחנן אמר :אפילו
באחת מהן .ואומר רב פפא ,שאם רב הונא היה שומע את הברייתא ,שמי שמאבד את כל מה שנותנים
לו הוא שוטה ,היה רב הונא חוזר בו .בנוסף ,מביאה הברייתא שמהמילה "זכורך" עולה ,שנשים
וקטנים ,טומטום ואנדרוגינוס פטורים מראייה .מכך שכתוב "אל פני האדון ה'" אמר רב הונא שיש
למעט עבד שיש לו אדון אחר ,ומפרש רבינא ,שצריך את הפסוק במי שחציו עבד וחציו בן חורין.
המילה "רגלים" מלמדת פרט לבעלי קבין ,או פרט לחיגר ,ולחולה ,ולסומא ,ולזקן ,ולשאינו יכול
לעלות ברגליו ,והכוונה לדברי רבא למפונק .בברייתא נאמר ,שגם הערל והטמא פטורין מן הראייה,
שכתוב (דברים יב ,ה־ו) ּו ָבא ָת ָש ָּמהַ .ו ֲה ֵבא ֶתם ָש ָּמה .כל שישנו בביאה – ישנו בהבאה ,וכל שאינו
בביאה – אינו בהבאה .וערל הוא כטמא לדברי רבי עקיבא ,שמרבה מכך שכתוב (ויקרא כב ,ד) ִאיש
ִאיש את הערל .רבי יוחנן בן דהבאי אומר משום רבי יהודה :סומא באחת מעיניו פטור מן הראייה,
שנאמר (שמות כג ,יז) ֵי ָר ֶאה־יראה ,כדרך שבא לראות כך בא ליראות ,מה בא לראות בשתי עיניו – אף
ליראות בשתי עיניו.
אם כן ,החלק הראשון והחלק השלישי הם על מי שחייבים בראייה ומי שפטורים ממצווה זו ,ומרכז
הסוגייה הוא על מצוות הקהל .מה מוסיף מרכז הסוגייה? אמנם החיוב בראייה הוא רק לזכרים ,אך
כאשר משווים אותו למצוות הקהל ,מבינים שזו הדרך להביא את העם כולו להיראות את פני האדון
ה' .בהקהל גברים באים ללמוד ,ונשים באות לשמוע ,והטף מגיעים כדי ליתן שכר למביאיהם ,ובראייה
– הזכרים באים להיראות ,אך ביחד עמם באים כל ישראל.
