Page 125 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 125

‫הסוגייה הראשונה במסכת כתובות‬

                              ‫אונס בקידושין ובגיטין‬

‫המשנה הפותחת את מסכת כתובות היא‪ :‬בתולה נשאת ליום הרביעי‪ ,‬ואלמנה – ליום החמישי;‬
‫שפעמים בשבת בתי דינין יושבין בעיירות‪ ,‬ביום השני וביום החמישי‪ ,‬שאם היה לו טענת בתולים היה‬
‫משכים לבית דין‪ .‬הסוגייה הראשונה בגמרא (ב‪ ,‬א‪ :‬אמר רב יוסף – ד‪ ,‬א‪ :‬איפכא לא) עוסקת בימים‬
‫הראויים לנישואין‪ ,‬ובטעם הדין‪ .‬החלק הראשון של הסוגייה (‪1‬־‪ .2‬ב‪ ,‬א‪ :‬אמר רב יוסף – מזונות) הוא‬
‫על הטעם לכך שהבתולה נשאת ביום הרביעי‪ .‬מרכז הסוגייה (‪3‬־‪4‬־‪ .5‬לפיכך – ג‪ ,‬א‪ :‬דאפסיד אנפשיה)‬
‫הוא על אונס בקידושין ובגיטין‪ .‬החלק השלישי של הסוגייה (‪6‬־‪ .7‬ג‪ ,‬א‪ :‬אמר רב שמואל – ד‪ ,‬א‪:‬‬
‫איפכא לא) הוא על מקרים בהם ניתן להתחתן בכל יום‪ ,‬כי התקנה להתחתן ביום רביעי איננה קיימת‬

                                                                                                               ‫בהם‪.‬‬

‫החלק הראשון פותח בדברי רב יהודה בשם שמואל‪ ,‬שהטעם לכך ששנינו בתולה נשאת ליום הרביעי‬
‫הוא לפי ששנינו‪ :‬הגיע זמן ולא נישאו – אוכלות משלו ואוכלות בתרומה‪ .‬אמנם‪ ,‬רב יוסף מקשה על‬
‫דבריו כיצד תולה שמואל את מה שמפורש בו הטעם במה שלא מפורש בו הטעם‪ .‬אלא‪ ,‬שמואל אמר‪,‬‬
‫שהטעם הוא כפי שמפורש במשנה‪ ,‬כדי שאם היתה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין‪ ,‬אך מדוע‬
‫היא איננה מתחתנת ביום ראשון‪ ,‬כי שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא טורח בסעודה שלשה‬
‫ימים‪ ,‬אחד בשבת ושני בשבת ושלישי בשבת‪ ,‬וברביעי כונסה‪ .‬ועכשיו ששנינו שקדו‪ ,‬מה שכתוב‬
‫במשנה‪ :‬הגיע זמן ולא נישאו – אוכלות משלו ואוכלות בתרומה‪ ,‬אם הגיע זמן באחד בשבת‪ ,‬מתוך‬

                                                                   ‫שאינו יכול לכנוס – אינו מעלה לה מזונות‪.‬‬

                                                           ‫‪125‬‬
   120   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130