Page 129 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 129
הסוגייה הראשונה במסכת נדרים
כינויי וידות נדרים ונזירות
המשנה הפותחת את מסכת נדרים היא :כל כינויי נדרים כנדרים ,וחרמים – כחרמים ,ושבועות –
כשבועות ,ונזירות – כנזירות .האומר לחברו מודרני ממך ,מופרשני ממך ,מרוחקני ממך ,שאני אוכל
לך ,שאני טועם לך – אסור .הסוגייה הראשונה בגמרא (ב ,ב :כל כינויי – ה ,ב :ידיים מוכיחות) עוסקת
בכינויי נדרים ובידות נדרים .כלומר ,נדר שלא בלשון נדר ,אך ברור שהכוונה היא לנדר .כינוי הנדרים
הוא :קונם ,קונח ,קונס .וידות הנדרים הם מי שאומר לחברו :מודרני ממך ,מופרשני ממך וכד'.
החלק הראשון של הסוגייה (1־ .2ב ,ב :כל כינויי – ג ,ב :יעשה) הוא בהשוואת נדרים לנזירות
ולשבועות לענין הכינויים והידות ,ובמקור הדין של כינויים וידות בנדרים ובנזירות .מרכז הסוגייה
(3־4־ .5אמר מר – ד ,ב :קמ"ל) הוא על דיני בל יחל ובל תאחר והפרה של נדרים ונזירות .החלק
השלישי של הסוגייה (6־ .7האומר – ה ,ב :ידיים מוכיחות) חוזר לדין הידות ,ויש מחלוקת תנאים אם
היד צריכה להיות מוכיחה או לא.
החלק הראשון פותח בהשוואת הפתיחה למסכת נדרים לפתיחה למסכת נזיר ,שלגבי נדרים שנו את
כל הדוגמאות של כינויים :כל כינויי נדרים כנדרים ,וחרמים כחרמים ,ושבועות כשבועות ,ונזירות
כנזירות ,ואילו לגבי נזיר שנו רק את הדין של כינויי נזירות .לדברי הגמרא ,נדרים ושבועות כתובים
ביחד ,וכיוון ששנינו את שניהם – שנינו את הכל .הסיבה ששנינו חרמים לאחר הנדרים היא מפני
שבשניהם האדם אוסר את החפץ על עצמו ,ובשבועה הוא אוסר את עצמו מהחפץ.
עוד מצביעה הגמרא על כך שפתח במשנה בכינויים ומפרש ידות :האומר לחבירו וכו' ,ועוד :מדוע
לא כתוב במשנה בפירוש שידות נדרים הם כנדרים .ומשיבה הגמרא ,שהמשנה חסרה ,וכך צריך להיות
129
