Page 155 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 155
פני המנורה 155
סופרי הדיינים למדו ,אך חכמים הצריכו להעיר ,וכאן משום עיגון הקלו חכמים שמספיק עד אחד.
ולרבא ,מדוע אין צריכים שנים כמו בקיום שטרות? ומשיבה הגמרא ,שעד אחד נאמן באיסורים,
ומשום עיגון הקלו חכמים שמספיק עד אחד ולא צריך שנים כמו בקיום שטרות.
במרכז הסוגייה (3־4־ )5באו שלש שיטות של "לשמה" בגיטין – (א) רבי מאיר ,שסובר שרק החתימה
צריכה להיות לשמה( ,ב) רבי אלעזר ,שרק הכתיבה צריכה להיות לשמה( ,ג) רבי יהודה ,שגם הכתיבה
וגם החתימה צריכים להיות לשמה .הגמרא מציעה ,שמשנתנו היא או כרבי אלעזר ,והוא מודה כאן
שצריך חתימה כיוון שיש עדים ,או שמשנתנו כשיטת רבי יהודה ולפיכך צריך שגם הכתיבה וגם
החתימה יהיו לשמה.
בגמרא באו הוכחות לשיטות השונות מלשון המשנה( :א) רבן גמליאל אומר :אף המביא מן הרקם
ומן החגר ,רבי אליעזר אומר :אפילו מכפר לודים ללוד; ומציעה הגמרא ,שתנא קמא סובר לפי שאין
בקיאים לשמה ,ואילו רבן גמליאל ורבי אליעזר סוברים לפי שאין עדים מצויים לקיימו .אמנם ,הגמרא
דוחה זאת( .ב) וחכמים אומרים :אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא המביא ממדינת הים
והמוליך; ומציעה הגמרא ,שתנא קמא סבר :מוליך לא צריך ,שכן בארץ ישראל בקיאים לשמה ,אך
חכמים סוברים שהמוליך צריך לפי שאין עדים מצויין לקיימו .גם הצעה זו הגמרא דוחה( .ג) המביא
גט ממדינה למדינה במדינת הים – צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם ,ומשמע שבאותה מדינה במדינת
הים – לא צריך ,כרבא ,ודוחה הגמרא ,שהכוונה לכך שממדינה למדינה בארץ ישראל – לא צריך .ויש
שמקשים הפוך ,כרבה ,והדחייה היא :באותה מדינה במדינת הים – לא צריך( .ד) רבן שמעון בן
גמליאל אומר :אפילו מהגמוניא להגמוניא ,ואמר רבי יצחק :עיר אחת היתה בארץ ישראל ועססיות
שמה ,והיו בה ב' הגמוניות שהיו מקפידין זה על זה ,לפיכך הוצרכו לומר מהגמוניא להגמוניא;
ומקשה הגמרא מכך על דבי רבה .ומתרצת הגמרא ,שרבה סוב גם כן את דברי רבא .ואם כן ,המחלוקת
ביניהם היא רק כאשר הביאוהו שנים או שהובא הגט באותה מדינה במדינת הים( .ה) המביא גט
ממדינת הים ,ואינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם ,אם יש עליו עדים – יתקיים בחותמיו; ומדייק
רב יוסף ,שמדובר כגון שנתנו לה כשהוא פקח ,ולא הספיק לומר בפני נכתב ובפני נחתם עד שנתחרש.
ומסבירה הגמרא ,שמדובר כאן לאחר שבמדינת הים למדו את דיני הגט ,ורק חוששים אנו שמא יחזור
הדבר לקלקולו ,ובמקרה שאינו שכיח לא גזרו בו חכמים.
שתי הוכחות מביאה הגמרא מדברי אמוראים הראשונים( :ו) שאל שמואל את רב הונא :שנים שהביאו
גט ממדינת הים ,צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם או אין צריכין? והשיב לו :אין צריכין,
ומה אילו יאמרו בפנינו גרשה ,האם אינם נאמנים? ולכאורה זוהי הוכחה לרבא! ודוחה הגמרא,
שמדובר כאן לאחר שבמדינת הים למדו את דיני הגט ,ורק חוששים אנו שמא יחזור הדבר לקלקולו,
