Page 156 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 156
מסכת גיטין 156
ובמקרה שאינו שכיח לא גזרו בו חכמים( .ז) בברייתא נאמר :המביא גט ממדינת הים ,ונתנו לה ולא
אמר לה בפני נכתב ובפני נחתם ,אם נתקיים בחותמיו – כשר ,ואם לאו – פסול; הוי ,לא הוצרכו לומר
בפני נכתב ובפני נחתם להחמיר עליה אלא להקל עליה; ולכאורה זוהי הוכחה לרבא! ודוחה הגמרא,
שהטעם לאמירה הוא שמא יבוא הבעל ויערער ויפסול את הגט ,אך כאן מדובר כשניסת ,והבעל איננו
מערער.
בחלק השלישי של הסוגייה מציעה הגמרא ,שהמחלוקת בין רבה ורבא היא המחלוקת של רבי יוחנן
ורבי יהושע בן לוי .ופושטת הגמרא ,שרבי יהושע בן לוי הוא זה שאמר לפי שאין בקיאין לשמה ,שכן
רבי שמעון בר אבא הביא גט לפני רבי יהושע בן לוי ,ואמר לו :צריך אני לומר בפני נכתב ובפני נחתם,
או לא? אמר לו :אינך צריך ,לא אמרו אלא בדורות הראשונים ,שאין בקיאין לשמה ,אבל בדורות
האחרונים שבקיאין לשמה – לא ,ושואלת הגמרא ,הרי רבה יש לו גם את דברי רבא! ועוד ,הרי אמרנו
שמא יחזור דבר לקלקולו! אלא ,רבי שמעון בר אבא איש אחר היה איתו ,וזה שלא החשבנו אותו –
משום כבודו של רבי שמעון.
נאמר :בפני כמה נותנו לה? רבי יוחנן ורבי חנינא ,אחד אמר :בפני שנים ,ואחד אמר :בפני שלשה.
ומסיקה הגמרא ,שרבי יוחנן הוא שאמר בפני שנים ,שרבין בר רב חסדא הביא גט לפני רבי יוחנן,
ואמר לו :ואמור להם בפני נכתב ובפני נחתם .ומציעה הגמרא ,שמא הם חולקים בשאלה אם הטעם
לאמירת בפני נכתב ובפני נחתם הוא לפי שאין בקיאין לשמה ,או לפי שאין עדים מצויין לקיימו.
ודוחה הגמרא ,מכך שרבי יהושע בן לוי אמר לפי שאין בקיאין לשמה ,רבי יוחנן אמר לפי שאין עדים
מצויין לקיימו ,וכיצד אומר כאן רבי יוחנן בפני שנים! וחוץ מזה ,הרי רבה יש לו גם את דברי רבא!
אלא ,כולם סוברים שצריך עדים מצויין לקיימו ,וכאן בשליח נעשה עד ועד נעשה דיין הם חולקים,
מי שאמר בפני שנים סבר :שליח נעשה עד ועד נעשה דיין ,ומי שאמר בפני שלשה סבר :שליח נעשה
עד ואין עד נעשה דיין .ואף שאנו סבורים בדברי חכמים שעד נעשה דיין ,נחלקו כאן כיון שאשה
כשירה להביא את הגט ,לפעמים היא תביא אותו ויסמכו עליה.
מה החידוש במרכז הסוגייה? במשנה כלל לא מופיע דין "לשמה" ,ונראה שכל הצורך לומר "בפני
נכתב ובפני נחתם" ,הוא בגלל המרחק שיש בין מדינת הים לבין ארץ ישראל .במרכז הסוגייה מדגישה
הגמרא את המקום של "לשמה" בגט – בכתיבה ,בחתימה ,או בשניהם.
