Page 184 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 184

‫מסכת בבא קמא‬                                                                                   ‫‪184‬‬

‫מעשה הוא‪ ,‬וקתני! התם אף על גב דלית ביה מעשה‪ ,‬רחמנא קרייה מעשה‪ ,‬דכתיב‪ :‬ועשיתם לו‬                ‫‪.5‬‬
                                                                    ‫כאשר זמם לעשות לאחיו‪.‬‬      ‫‪.6‬‬
                                                                                               ‫‪1‬‬
‫בשלמא לתנא דידן‪ ,‬תנא אבות — מכלל דאיכא תולדות‪ ,‬אלא לרבי חייא ורבי אושעיא‪ ,‬אבות —‬               ‫‪1‬‬
‫מכלל דאיכא תולדות‪ ,‬תולדותיהן מאי ניהו? אמר רבי אבהו‪ :‬כולן כאבות לשלם ממיטב‪ .‬מאי‬
                                                                                               ‫‪.7‬‬
                                                         ‫טעמא? אתיא תחת נתינה ישלם כסף‪.‬‬
                                                                                               ‫‪1‬‬
‫לא הרי השור כהרי המבעה‪ .‬מאי קאמר? אמר רב זביד משמיה דרבא‪ ,‬הכי קאמר‪ :‬לכתוב רחמנא‬                ‫‪1‬‬
                                      ‫חדא ותיתי אידך מיניה! הדר אמר‪ :‬חדא מחדא לא אתיא‪.‬‬

‫ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים‪ .‬מאי קאמר? אמר רב משרשיא משמיה דרבא‪ ,‬הכי קאמר‪[ :‬ה‪ ,‬ב]‬
                      ‫לכתוב רחמנא תרתי ותיתי אידך מינייהו! הדר אמר‪ :‬חדא מתרתי לא אתי‪.‬‬

‫אמר רבא‪ :‬וכולהו כי שדית בור בינייהו‪ ,‬אתיא כולהו במה הצד לבר מקרן‪ ,‬משום דאיכא למיפרך‪:‬‬
‫מה לכולהו שכן מועדין מתחילתן; ולמאן דאמר‪ :‬אדרבה‪ ,‬קרן עדיפא שכוונתו להזיק‪ ,‬אפילו קרן‬
‫נמי אתיא‪ .‬אלא למאי הלכתא כתבינהו רחמנא? להלכותיהן‪ :‬קרן — לחלק בין תמה למועדת; שן‬
‫ורגל — לפוטרן ברשות הרבים; בור — לפטור בו את הכלים‪ ,‬ולרבי יהודה דמחייב על נזקי כלים‬
‫בבור — לפטור בו את האדם; אדם — לחייבו בארבעה דברים; אש — לפטור בו את הטמון‪ ,‬ולרבי‬

      ‫יהודה דמחייב על נזקי טמון באש‪ ,‬לאתויי מאי? [ו‪ ,‬א] לאתויי ליחכה נירו וסכסכה אבניו‪.‬‬
‫הצד השוה שבהן‪ .‬לאתויי מאי? אמר אביי‪ :‬לאתויי אבנו סכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו‬
‫ברוח מצויה והזיקו‪ .‬היכי דמי? אי בהדי דקא אזלי קא מזקי‪ ,‬היינו אש! מאי שנא אש? דכח אחר‬
‫מעורב בו וממונך ושמירתו עליך‪ ,‬הני נמי כח אחר מעורב בהן וממונך ושמירתו עליך! ואלא בתר‬
‫דנייחי‪ ,‬אי דאפקרינהו‪ ,‬בין לרב בין לשמואל היינו בור! מאי שנא בור? שכן תחילת עשייתו לנזק‬
‫וממונך ושמירתן עליך‪ ,‬הני נמי תחילת עשייתן לנזק וממונך ושמירתן עליך! אלא דלא אפקרינהו‪,‬‬
‫לשמואל דאמר כולם מבורו למדנו‪ ,‬היינו בור! לעולם דאפקרינהו‪ ,‬ולא דמו לבור‪ ,‬מה לבור שכן‬
‫אין כח אחר מעורב בו‪ ,‬תאמר בהני שכח אחר מעורב בהן? אש תוכיח! מה לאש שכן דרכו לילך‬

                                                                ‫ולהזיק; בור תוכיח! וחזר הדין‪.‬‬
‫רבא אמר‪ :‬לאתויי בור המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה‪ .‬ה"ד? אי דאפקרינהו‪ ,‬בין לרב בין‬
‫לשמואל היינו בור! מאי שנא בור? שכן תחילת עשייתו לנזק ושמירתו עליך‪ ,‬הני נמי תחילת‬
‫עשייתן לנזק ושמירתן עליך! אלא דלא אפקרינהו‪ ,‬לשמואל דאמר כולם מבורו למדנו‪ ,‬היינו בור!‬
‫לעולם דאפקרינהו‪ ,‬ולא דמי לבור‪ ,‬מה לבור שכן מעשיו גרמו לו‪ ,‬תאמר בהני שאין מעשיו גרמו‬

   ‫לו? שור יוכיח! מה לשור שכן דרכו לילך ולהזיק; בור תוכיח! וחזר הדין‪ ,‬לא ראי זה כראי זה‪.‬‬
‫רב אדא בר אהבה אמר‪ :‬לאתויי הא דתניא‪ ,‬כל אלו שאמרו‪ :‬פותקין ביבותיהן וגורפין מערותיהן‪,‬‬
‫בימות החמה אין להם רשות‪ ,‬בימות הגשמים יש להם רשות‪ ,‬אף על פי שברשות‪ ,‬אם הזיקו —‬
‫חייבים לשלם‪ .‬היכי דמי? אי בהדי דקאזלי מזקי‪ ,‬כחו הוא! אלא בתר דנייח‪ ,‬היכי דמי? אי‬
‫דאפקרינהו‪ ,‬בין לרב בין לשמואל היינו בור! מ"ש בור? דתחילת עשייתו לנזק וממונך ושמירתו‬
‫עליך‪ ,‬הני נמי תחילת עשייתן לנזק וממונך ושמירתן עליך! אלא דלא אפקרינהו‪ ,‬לשמואל דאמר‬
   179   180   181   182   183   184   185   186   187   188   189