Page 20 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 20

‫מסכת שבת‬                                                                                       ‫‪20‬‬

          ‫וזו לשון הסוגייה על פי החלוקה המוצעת‪:‬‬

‫[יציאות השבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ‪ .‬כיצד? העני עומד בחוץ ובעל הבית‬
‫בפנים‪ ,‬פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית או שנטל מתוכה והוציא – העני חייב‬
‫ובעל הבית פטור‪ .‬פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני או שנטל מתוכה והכניס – בעל‬
‫הבית חייב והעני פטור‪ .‬פשט העני את ידו לפנים ונטל בעל הבית מתוכה או שנתן לתוכה והוציא –‬
‫שניהם פטורין‪ .‬פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונטל העני מתוכה או שנתן לתוכה והכניס – שניהם‬

                                                                                                           ‫פטורין]‪.‬‬

‫תנן התם‪ :‬שבועות שתים שהן ארבע [ב‪ ,‬ב] ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע‪ ,‬מראות נגעים‬                  ‫‪.1‬‬
                                                ‫שנים שהן ד'‪ ,‬יציאות השבת שתים שהן ארבע‪.‬‬        ‫‪1‬‬
                                                                                               ‫‪1‬‬
‫מאי שנא הכא דתני ב' שהן ד' בפנים וב' שהן ארבע בחוץ‪ ,‬ומאי שנא התם דתני שתים שהן ארבע‬            ‫‪1‬‬
                                                                                      ‫ותו לא?‬  ‫‪1‬‬
                                                                                               ‫‪1‬‬
‫הכא דעיקר שבת הוא — תני אבות ותני תולדות‪ ,‬התם דלאו עיקר שבת הוא — אבות תני תולדות‬              ‫‪1‬‬
                                                                                      ‫לא תני‪.‬‬
                                                                                               ‫‪1‬‬
‫אבות מאי ניהו? יציאות‪ ,‬ויציאות תרי הויין! וכי תימא מהן לחיוב ומהן לפטור‪ ,‬והא דומיא דמראות‬      ‫‪1‬‬
                              ‫נגעים קתני‪ ,‬מה התם כולהו לחיובא‪ ,‬אף הכא נמי כולהו לחיובא‪.‬‬        ‫‪1‬‬
                                                                                               ‫‪1‬‬
‫אלא אמר רב פפא‪ :‬הכא דעיקר שבת הוא — תני חיובי ופטורי‪ ,‬התם דלאו עיקר שבת הוא — חיובי‬            ‫‪1‬‬
                                                                           ‫תני ופטורי לא תני‪.‬‬
                                                                                               ‫‪1‬‬
                   ‫חיובי מאי ניהו? יציאות‪ ,‬יציאות תרתי הויין! שתים דהוצאה ושתים דהכנסה‪.‬‬
‫והא יציאות קתני? אמר רב אשי‪ :‬תנא הכנסה נמי הוצאה קרי לה‪ ,‬ממאי מדתנן המוציא מרשות‬
‫לרשות חייב‪ ,‬מי לא עסקינן דקא מעייל מרה"ר לרה"י וקא קרי לה הוצאה?! וטעמא מאי? כל‬

                                                     ‫עקירת חפץ ממקומו תנא הוצאה קרי לה‪.‬‬
               ‫אמר רבינא‪ :‬מתניתין נמי דיקא‪ ,‬דקתני יציאות‪ ,‬וקא מפרש הכנסה לאלתר‪ .‬ש"מ‪.‬‬

                                                    ‫רבא אמר‪ :‬רשויו' קתני‪ ,‬רשויו' שבת שתים‪.‬‬
                                         ‫א"ל רב מתנה לאביי‪ :‬הא תמני הויין? תרתי סרי הויין!‬
‫וליטעמיך‪ ,‬שיתסרי הויין! א"ל‪ :‬הא לא קשיא‪ ,‬בשלמא [ג‪ ,‬א] בבא דרישא פטור ומותר לא קתני‪,‬‬

                                                    ‫אלא בבא דסיפא דפטור אבל אסור קשיא!‬
‫מי איכ' בכולי שבת פטור ומותר?! והאמר שמואל כל פטורי דשבת פטור אבל אסור בר מהני תלת‬
‫דפטור ומותר‪ :‬צידת צבי וצידת נחש ומפיס מורסא‪ .‬כי איצטריך ליה לשמואל פטורי דקא עביד‬

                                              ‫מעשה‪ ,‬פטורי דלא קא עביד מעשה איכא טובא‪.‬‬
‫מ"מ‪ ,‬תרתי סרי הויין! פטורי דאתי בהו לידי חיוב חטאת קא חשיב‪ ,‬דלא אתי בהו לידי חיוב חטאת‬

                                                                                ‫לא קא חשיב‪.‬‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25