Page 25 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 25
הסוגייה הראשונה במסכת עירובין
משמעות הקורה ששמים על המבוי והלחי שסותמת אותו
הסוגייה הראשונה במסכת עירובין עוסקת בדין מבוי ,ומתוך כך במשמעות הקורה והלחי ששמים כדי
להתיר טלטול במבוי (ב ,א :תנן התם – יא ,ב :מתניתא דכיפה).
במשנה כתוב :מבוי שהוא גבוה למעלה מעשרים אמה – ימעט ,רבי יהודה אומר :אינו צריך .והרחב
מעשר אמות – ימעט ,ואם יש לו צורת הפתח אף על פי שהוא רחב מעשר אמות – אין צריך למעט.
החלק הראשון של הסוגייה (1־ .2ב ,א :תנן התם – ד ,ב :ולדופן עקומה) הוא על גובה המבוי לפי
חכמים ולפי רבי יהודה ,מרכז הסוגייה (3־4־ .5היה גבוה – י ,א :רבי חייא כוותיה) הוא בהכשר
מבואות שונים ,והחלק השלישי של הסוגייה (6־ .7והרחב מעשר – יא ,ב :מתניתא דכיפה) הוא על
רוחב המבוי.
החלק הראשון של הסוגייה מצביע על הדמיון והשוני שיש בין דין מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה
לדין סוכה שהיא גבוהה מעשרים אמה ,ועל טעמם של חכמים להגבלת גובה המבוי כפתחו של ההיכל,
ורבי יהודה שאיננו מגביל את גובה המבוי לעשרים אמה ,והוא כמו פתחו של האולם או כפתחם של
מלכים.
בנוסף ,ישנו דין של מבוי שיש לו אמלתרא .בגמרא ישנה מחלוקת אם כאשר יש אמלתרא צריך למעט
את הגובה של המבוי או לא ,וזה תלוי בשאלה אם קורה היא משום היכר או לא .אם למדנו מפתחו
של היכל שהגובה של הפתח הוא עשרים אמה ,הרי שלא מועילה אמלתרא כאשר המבוי גבוה יותר,
אך אם זהו רק היכר ,הרי שמועילה אמלתרא בשביל היכר .מהי אמלתרא? או שמדובר על קינים,
25
