Page 241 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 241

‫הסוגייה הראשונה במסכת עבודה זרה‬

                              ‫ישראל ועובדי כוכבים‬

‫המשנה שפותחת את המסכת היא‪ :‬לפני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים – אסור לשאת ולתת‬
‫עמהם‪ .‬הסוגייה הראשונה (ב‪ ,‬א‪ :‬רב ושמואל – ו‪ ,‬ב‪ :‬דקאמינא) היא על טעם האיסור‪ .‬החלק הראשון‬
‫(‪1‬־‪ .2‬ב‪ ,‬א‪ :‬רב ושמואל – המה) הוא על לשון "אידיהן" במשנה‪ .‬במרכז הסוגייה (‪3‬־‪4‬־‪ .5‬דרש – ה‪,‬‬
‫ב‪ :‬למשאוי) אגדות על יחסי ישראל והגויים‪ .‬החלק השלישי (‪6‬־‪ .7‬ג' ימים – ו‪ ,‬ב‪ :‬דקאמינא) על גדרי‬

                                                                                    ‫האיסור לשאת ולתת עמהם‪.‬‬

‫החלק הראשון פותח במחלוקת של רב ושמואל אם הגירסה במשנה היא "אידיהן" – חגיהם‪ ,‬כמו‬
‫שכתוב‪ :‬כי קרוב יום אידם‪ ,‬או "עידיהן" – מלשון עדות‪ ,‬כמו שכתוב‪ :‬יתנו עידיהם ויצדקו‪ .‬אמנם‪,‬‬
‫הגמרא אומרת שהעדות איננה על הגויים אלא על ישראל‪ .‬לפיכך אמר רב הונא בנו של רב יהושע‪:‬‬
‫הגירסה "עידיהן" נסמכת על הפסוק (ישעיהו מד‪ ,‬ט) יֹ ְׁצ ֵרי ֶפ ֶסל ֻּכ ָּלם ּ ֹתה ּו ַו ֲחמ ּו ֵדי ֶהם ַּבל י ֹו ִעיל ּו ְׁו ֵע ֵדי ֶהם‬

                                                                                                              ‫ֵה ָּמה‪.‬‬

‫במרכז הסוגייה אגדות על היחס בין ישראל לגויים‪ .‬פותחים בדרשת רבי חנינא בר פפא‪ ,‬או רבי‬
‫שמלאי‪ :‬לעתיד לבא מביא הקדוש ברוך הוא ספר תורה ומניחו בחיקו‪ ,‬ואומר‪ :‬למי שעסק בה יבא‬
‫ויטול שכרו‪ .‬ומסופר‪ ,‬שהגויים עצמם מעידים שישראל קיימו את התורה‪ .‬מסתירת הפסוקים‪ :‬שדי לא‬
‫מצאנוהו שגיא כח‪ ,‬ולעומת זאת‪ :‬גדול אדונינו ורב כח‪ ,‬וכתוב‪ :‬ימינך ה' נאדרי בכח! לומד רבי חיננא‬
‫בר פפא‪ :‬כאן בשעת הדין‪ ,‬כאן בשעת מלחמה‪ .‬ומכאן באה הגמרא לכמה אגדות על כעסו של הקדוש‬

       ‫ברוך הוא‪ .‬לבסוף‪ ,‬באה סדרת מימרות של רבי יהושע בן לוי‪ ,‬ומתוך כך דיון על בעלי תשובה‪.‬‬

                                                           ‫‪241‬‬
   236   237   238   239   240   241   242   243   244   245   246