Page 298 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 298
הסוגייה הראשונה במסכת בכורות
בכור של יהודי וגוי
במשנה כתוב :הלוקח עובר חמורו של עובד כוכבים ,והמוכר לו אף על פי שאינו רשאי ,המשתתף
לו ,והמקבל הימנו ,והנותן לו בקבלה – פטור מן הבכורה ,שנאמר :בישראל – אבל לא באחרים.
החלק הראשון (1־ .2ב ,א :כל הני – קא משמע לן) הוא על הצורך במקרים השונים במשנה על בהמת
ישראל וגוי ,מרכז הסוגייה (3־4־ .5תנן התם – ג ,ב :תקלה) הוא על המחלוקת של רבי יהודה עם
חכמים במקרה בו גוי שותף בבהמה ,אם היא חייבת בבכורה ,והחלק השלישי (6־ .7מתני' .כהנים –
מ) בסיפור על רב מרי בר רחל והשאלה אם מותר לפטור את הבכור מן הבכורה.
החלק הראשון פותח בשאלה למה צריך את כל הדוגמאות של בהמת גוי ,ומשיבה הגמרא ,שצריך את
כל הדוגמאות הללו ,שכן אם היו שונים "לוקח" ,היינו אומרים שהטעם לפטור הוא משום שהוא מביא
את הבהמה לקדושה ,אבל "המוכר" בהמה לגוי הריהו מפקיע אותה מקדושה ,ואולי נקנוס את המוכר,
ולפיכך שנינו שגם הוא פטור .ו"המשתתף לו" למה הוא כתוב? להוציא מדברי רבי יהודה ,שאמר:
שותפות עובד כוכבים חייבת בבכורה ,והמשנה מלמדת אותנו שפטורה מן הבכורה .ו"המקבל" למה
לי? משום שרצו לשנות "והנותן לו בקבלה" ,ולמה שנו אותו? היינו מעלים על דעתנו לומר ,הואיל
ועיקר בהמה של ישראל היא ,נקנוס אותו שיהיה חייב בבכורה שמא יבוא להחליף אותו בבהמה
אחרת ,ולפיכך שנינו שפטור.
במרכז הסוגייה באה המשנה במסכת עבודה זרה :רבי יהודה מתיר בשבורה ,בן בתירא מתיר בסוס.
ונשאלת השאלת :מה יאמר רבי יהודה בעובר? טעמו של רבי יהודה שם שמותר הוא משום שהבהמה
שבורה והיא איננה ראויה למלאכה ,עובר גם כן – שבור הוא ,או שמא ,שבורה – אין זו דרכו ,אבל
298
