Page 299 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה

‫פני המנורה ‪299‬‬

‫עובר‪ ,‬כיון שזו דרכו – איננו כשבור אף על פי שאינו ראוי למלאכה! ומוכיחה הגמרא מכך‪ ,‬שרבי‬
‫יהודה לא חולק במשנתנו‪ ,‬ודוחה הגמרא‪ ,‬שהוא חולק‪ ,‬אך לא שנינו זאת‪ .‬ויש כאלה שאמרו זאת על‬
‫המשנה שלנו‪ .‬עוד מביאה הגמרא הוכחות מכמה משניות וברייתות‪ ,‬ולבסוף מכריע רב אשי מתוך‬
‫הברייתא‪ :‬רבי יהודה מתיר בשבורה‪ ,‬מפני שאינה יכולה להתרפאות‪ ,‬ועולה מכאן שאם היא יכולה‬

‫להתרפאות – אסר‪ ,‬והרי עובר גם כן כיכול להתרפאות הוא דומה!‬

‫האם מותר למכור בהמה לעובריה? הקושי הוא גם לשיטת רבי יהודה‪ ,‬שהתיר בשבורה אבל שלמה‬
‫הוא יבוא להחליף‪ ,‬ולפיכך אסר רבי יהודה גם בעובר‪ ,‬או שמא הוא התיר בשבורה שהוא לא שייר‬
‫ממנה כלום לעצמו‪ ,‬וכל שכן שלמה שלא פסקה ממנו? וכן קשה לפי חכמים‪ ,‬שאולי הם אסרו דווקא‬
‫בשבורה שהוא לא שייר בה לעצמו כלום‪ ,‬אבל שלמה שהוא שייר בה גם לעצמו – הם התירו‪ ,‬או שמא‬
‫שבורה שלא יבואו להחליפה – אוסרים‪ ,‬וכל שכן שלמה שיבואו להחליפה‪ .‬אמר ריש לקיש‪ :‬המוכר‬
‫בהמה גסה לעובד כוכבים קונסין אותו עד עשרה בדמיה‪ ,‬ויש אומרים עד מאה בדמיה‪ .‬ומסתפקת‬

‫הגמרא אם דווקא או לאו דווקא‪.‬‬

‫אמר רבי יוחנן‪ :‬ושניהם מקרא אחד דרשו; כל בכור‪ ,‬רבנן סברו‪ :‬בכור – מקצת בכור משמע‪ ,‬כתב‬
‫הפסוק "כל" – עד שיהיה כולו‪ ,‬ורבי יהודה סבר‪ :‬בכור – כל בכור משמע‪ ,‬כתב רחמנא "כל" – שאפילו‬
‫כלשהוא‪ .‬ואם תרצה אמור‪ ,‬שכולם סוברים שהמילה בכור – רובו משמע‪ ,‬רבי יהודה סבר‪" :‬כל" משמע‬

‫למלא‪ ,‬וחכמים סברו‪ :‬לגרע בא‪.‬‬

‫בחלק השלישי שואלת הגמרא‪ :‬כמה תהא שותפות של עובד כוכבים‪ ,‬ותהא פטורה מן הבכורה? אמר‬
‫רב הונא‪ :‬אפילו אזנו‪ .‬רב חסדא אמר‪ :‬דבר שעושה אותו נבלה‪ ,‬ורבא אמר‪ :‬דבר שעושה אותו טריפה‪.‬‬
‫במה הם חולקים? בשאלה אם טריפה חיה‪ .‬אמרו החכמים לפני רב פפא‪ :‬אין מחלוקת בין רב הונא‬
‫לרב חסדא ורבא‪ ,‬והדין של אפילו אזנו הוא בבכור עצמו‪ ,‬והמחלוקת בין רבא ורב חסדא היא באמו‬
‫של הבכור‪ .‬אמר להם רב פפא‪ :‬מה ההבדל בין הבכור‪ ,‬שצריך להתקיים בו "כל" בכור‪ ,‬לבין אמו‬
‫שכתוב עליה ו"כל" מקנך תזכר‪ .‬אלא‪ ,‬אין הבדל בין הבכור לאמו‪ .‬מתקיף מר בר רב אשי‪ :‬מה שונה‬
‫הבכור הטריפה מן הנפלים‪ ,‬שעל אף שאינם חיים – הריהם פטר שגר בבהמה! ומשיבה הגמרא‪,‬‬
‫שמכיוון שלא התערב בהם חולין‪ ,‬קוראים אנו בהם "כל" בכור‪ ,‬אך כאן התערבו בהם חולין‪ ,‬ולפיכך‬
‫הם אינם "כל" בכור‪ .‬ומסופר‪ ,‬שרבי אלעזר לא נכנס לבית המדרש‪ ,‬ומצא את רבי אסי‪ ,‬אמר לו‪ :‬מה‬
‫אמרו חכמים בבית המדרש? אמר לו‪ :‬כך אמר רבי יוחנן‪ :‬אפילו מום קל‪ .‬ומה ששנינו‪ :‬רחל שילדה‬
‫מין עז‪ ,‬ועז שילדה מין רחל – פטורה מן הבכורה‪ ,‬ואם יש בו מקצת סימנין – חייב‪ ,‬מום קבוע הוא‬
‫לשחוט עליו‪ .‬ומעירה הגמרא‪ ,‬שדברי רבי יוחנן שדי במום קל באו להשמיע לנו את הדין כשיטת רב‬