Page 320 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 320

‫מסכת תמורה‬                                                                                     ‫‪320‬‬

‫לא תפדה‪ ,‬ותנן‪ :‬יש להן פדיון ולתמורותיהן פדיון‪ ,‬חוץ מן הבכור ומן המעשר‪ .‬אלמא‪ :‬לא מהני‪,‬‬
‫תיובתא דאביי! אמר לך‪ :‬שאני התם‪ ,‬דאמר קרא הם — בהווייתן יהו‪ .‬ולרבא‪ ,‬האי הם למה ליה?‬
‫הן קריבין‪ ,‬ואין תמורתן קריבין‪ .‬ולאביי האי סברא מנא ליה? אם שור אם שה לה' הוא לה' קריב‬
‫ואין תמורתו קריבה‪ .‬ורבא — אין הכי נמי דמההוא קרא‪ ,‬אלא הם למה לי — לימד על בכור ומעשר‬
‫שנתערב דמן בכל העולין — שקריבין לגבי מזבח‪ .‬ואביי האי סברא מנא ליה? מולקח מדם הפר‬
‫ומדם השעיר‪ ,‬והלא דם הפר מרובה משל שעיר — מיכן לעולין שאין מבטלין זה את זה; דתניא‪:‬‬
‫ולקח מדם הפר ומדם השעיר — שיהו מעורבין‪ ,‬דברי רבי יאשיה‪ .‬ורבא‪ :‬התם — מזה בפני עצמו‪,‬‬

                                                        ‫ומזה בפני עצמו‪ ,‬וסבר לה כרבי יונתן‪.‬‬
‫והרי מעשר‪ ,‬דאמר רחמנא לא יגאל‪ ,‬ותנן‪ :‬יש להן פדיון ולתמורותיהן‪ ,‬חוץ מן הבכור ומן המעשר‪.‬‬
‫אלמא‪ :‬לא מהני‪ ,‬תיובתא דאביי! אמר לך‪ :‬שאני התם דיליף עברה עברה מבכור‪ .‬הרי הקדימה‬
‫תרומה לביכורים‪ ,‬דאמר רחמנא מלאתך ודמעך לא תאחר‪ ,‬ותנן‪ :‬המקדים‪ ,‬אף על פי שהוא בלא‬
‫תעשה — מה שעשה עשוי! אמר לך רבא‪ :‬שאני התם‪ ,‬דאמר קרא מכל מעשרותיכם תרימו‪.‬‬
‫(תרומה)[מתנותיכם] ולאביי — מיבעיא ליה כדאמר ליה רב פפא לאביי‪ :‬אלא מעתה אפילו‬
‫הקדימו בכרי נמי ניפטר! א"ל‪ :‬עליך אמר קרא מכל מעשרותיכם תרימו‪ .‬מה ראית לרבות את‬
‫הכרי ולהוציא את השיבלין? מרבה אני את הכרי — שישנו בכלל דיגון‪ ,‬ומוציא אני את השיבלין —‬

                                                                             ‫שאין בכלל דיגון‪.‬‬
‫והרי אלמנה לכהן גדול‪ ,‬דרחמנא אמר‪ :‬אלמנה וגרושה לא יקח‪ ,‬ותנן‪ :‬כל מקום שיש קדושין ויש‬
‫עבירה — הולד הולך אחר הפגום! שאני הכא‪ ,‬דאמר קרא — לא יחלל זרעו‪ .‬ולאביי — נימא קרא‬
‫לא יחל‪ ,‬מאי לא יחלל — אחד לו ואחד לה‪ .‬והרי הקדיש בעלי מומין למזבח‪ ,‬דרחמנא אמר כל‬
‫אשר בו מום לא תקריבו‪ ,‬ותנן‪ :‬המקדיש בעלי מומין לגבי מזבח‪ ,‬אף על פי שהוא בלא תעשה —‬
‫מה שעשה עשוי‪ ,‬תיובתא דרבא! אמר לך רבא‪ :‬שאני התם‪ ,‬דאמר קרא ולנדר לא ירצה‪ ,‬רצוי הוא‬
‫— דלא מרצה‪ ,‬הא מיקדש — קדשי‪ .‬ולאביי — אי דלא אמר רחמנא ולנדר לא ירצה‪ ,‬הוה אמינא‬

                                                             ‫כעובר מצוה — וכשר‪ ,‬קמשמע לן‪.‬‬
‫והרי מקדיש תמימין לבדק הבית‪ ,‬דאמר רחמנא‪[ :‬ו‪ ,‬א] נדבה תעשה אותו — זה קדשי בדק הבית‬
‫ותנן‪ :‬המקדיש תמימין לבדק הבית‪ ,‬אף על פי שהוא בלא תעשה — מה שעשה עשוי‪ ,‬תיובתא‬
‫דרבא! אמר לך [רבא]‪ :‬ממקום שנתרבו בעלי מומין לגבי מזבח‪ ,‬נתרבו תמימין לבדק הבית‪ .‬והרי‬
‫גזל‪ ,‬דרחמנא אמר לא תגזול‪ ,‬ותנן‪ :‬הגוזל עצים ועשאן כלים‪ ,‬צמר ועשאן בגדים — משלם כשעת‬
‫הגזילה‪ ,‬תיובתא דרבא! אמר לך רבא‪ :‬שאני התם‪ ,‬דאמר קרא אשר גזל — כמה שגזל‪ .‬ולאביי —‬

 ‫האי אשר גזל מיבעי ליה — על גזילו שלו מוסיף חומש‪ ,‬על גזילו של אביו — אינו מוסיף חומש‪.‬‬
‫והרי משכון‪ ,‬דרחמנא אמר לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו‪ ,‬ותנן‪ :‬מחזיר את הכר בלילה ואת‬
‫המחרישה ביום‪ ,‬תיובתא דרבא! אמר לך רבא‪ :‬שאני התם‪ ,‬דאמר קרא השב תשיב‪ .‬ולאביי — אי‬

 ‫לאו דאמר רחמנא השב תשיב‪ ,‬ה"א‪ :‬איסורא עבד‪ ,‬אי בעי — ניהדר‪ ,‬ואי בעי — לא נהדר‪ ,‬קמ"ל‪.‬‬
‫(חסר ל"א) והרי פאה‪ ,‬דרחמנא אמר‪ :‬לא תכלה פאת שדך בקוצרך‪ ,‬ותנן‪ :‬מצות פאה — להפריש‬
‫מן הקמה‪ ,‬לא הפריש מן הקמה — יפריש מן העמרים‪ ,‬לא הפריש מן העמרים — יפריש מן הכרי‬
   315   316   317   318   319   320   321   322   323   324   325