Page 316 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 316

‫מסכת תמורה‬                                                                                      ‫‪316‬‬

‫אמר רבא‪ :‬תא שמע‪ ,‬דתניא‪ ,‬קדשי עובדי כוכבים — לא נהנין ולא מועלין‪ ,‬ואין חייבין עליהם משום‬         ‫‪1‬‬
‫פיגול נותר וטמא‪ ,‬אין עושין תמורה‪ ,‬ואין מביאין (עליהם) נסכים‪ ,‬אבל קרבנו טעון נסכים — דברי‬
‫ר"ש‪ .‬א"ר יוסי‪ :‬בכולן אני רואה להחמיר‪ ,‬בד"א — בקדשי מזבח‪ ,‬אבל בקדשי בדק הבית — מועלין‬            ‫‪1‬‬
‫בהן‪ .‬קתני מיהא אין עושין תמורה! ורמי בר חמא — בהקדיש עובד כוכבים להתכפר עובד כוכבים‬             ‫‪1‬‬
‫— לא קמיבעיא לי‪ ,‬כי קמיבעיא לי — בהקדיש עובד כוכבים ומתכפר בישראל; בתר מקדיש אזלינן‪,‬‬            ‫‪1‬‬

                                                                      ‫או בתר מתכפר אזלינן?‬      ‫‪1‬‬
‫תיפשוט ליה מדר' אבהו‪ ,‬דא"ר אבהו א"ר יוחנן‪ :‬המקדיש מוסיף חומש‪ ,‬ומתכפר עושה תמורה‪,‬‬                ‫‪1‬‬
‫והתורם משלו [ג‪ ,‬א] על של חבירו — טובת הנאה שלו! א"ל‪ :‬התם הוא דקאתי מכח ישראל‪ ,‬משום‬              ‫‪1‬‬
‫הכי אזלינן בתר מתכפר‪ ,‬והוה ליה תחילתו וסופו ביד ישראל‪ ,‬אבל הכא — הכי קא מיבעיא ליה‪:‬‬
                                                                                                ‫‪.3‬‬
                           ‫מי בעינן מתחילה ועד סוף דתיקו ברשות מאן דעביד תמורה? תיקו‪.‬‬
‫אמר מר‪ :‬מוקדשי עובדי כוכבים לא נהנין ולא מועלין‪ .‬לא נהנין — מדרבנן‪ ,‬ולא מועלין —‬
‫מדאורייתא‪ .‬מ"ט? דכתיב‪ :‬נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה‪ ,‬וילפינן חטא חטא מתרומה‪,‬‬

                                               ‫ובתרומ' כתיב בני ישראל — ולא עובדי כוכבים‪.‬‬
‫ואין חייבין עליהם משום פיגול נותר וטמא‪ ,‬דכתיב בה בטומאה‪ :‬דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו‬
‫מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם [וגו']‪ .‬ויליף נותר חילול חילול מטומאה‪ ,‬דכתיב גבי טומאה‪:‬‬
‫בני ישראל ולא יחללו וגו'‪ ,‬וכתיב גבי נותר‪ :‬ואוכליו עונו ישא כי את קדש ה' חלל‪ .‬ויליף פיגול עון‬
‫עון מנותר; דכתיב גבי פיגול‪ :‬והנפש האוכלת ממנו עונה תשא‪ ,‬וכתיב גבי נותר‪ :‬ואוכליו עונו ישא‬

                                  ‫כי את קדש ה' חלל‪ ,‬וכולהו — בני ישראל ולא עובדי כוכבים‪.‬‬
‫ואין עושין תמורה דכתיב‪ :‬לא יחליפנו ולא ימיר‪ ,‬וכתיב בריש ענין‪ :‬דבר אל בני ישראל‬

                                            ‫(לאמר)[ואמרת אליהם] איש כי יפליא נדר בערכך‪.‬‬
‫ל"א‪ :‬ואין עושין תמורה‪ ,‬מ"ט? דאיתקשא תמורת בהמה למעשר בהמה‪ ,‬ומעשר בהמה למעשר‬
‫דגן‪ ,‬וגבי מעשר דגן כתיב‪( :‬כל) [כי את] מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' בני ישראל — ולא עובדי‬

                                                                                       ‫כוכבי'‪.‬‬
‫ואין מביא (עליהן) נסכים אבל קרבנו טעון נסכים דברי רבי שמעון‪ .‬מנה"מ? דתנו רבנן‪ :‬אזרח‪,‬‬
‫אזרח מביא נסכים‪ ,‬ואין העובד כוכבים מביא נסכים‪ .‬יכול לא תהא עולתו טעונה נסכים — ת"ל‬
‫ככה‪ .‬אמר ר' יוסי‪ :‬רואה אני בכולן להחמיר‪ .‬מאי טעמא? לה' כתיב ביה‪ .‬בד"א בקדשי מזבח אבל‬
‫בקדשי בדק הבית מועלין בהן‪ ,‬מ"ט? דכי גמרינן מעילה חטא חטא מתרומה — דומיא דתרומה‬

                          ‫דקדוש קדושת הגוף‪ ,‬אבל בקדושת בדק הבית‪ ,‬דקדושת דמים — לא‪.‬‬

‫אמר רב יהודה אמר רב‪ :‬כל לא תעשה בתורה‪ ,‬עשה בה מעשה — חייב‪ ,‬לא עשה בה מעשה —‬
                                                                                        ‫פטור‪.‬‬

‫וכללא הוא דלאו שאין בו מעשה פטור? והרי מימר דלאו שאין בו מעשה הוא ולקי; דתנן‪ :‬לא‬
‫שהוא רשאי להמיר‪ ,‬אלא שאם המיר — מומר‪ ,‬וסופג את הארבעים! אמר לך רב‪ :‬הא מני רבי‬

                                           ‫יהודה היא‪ ,‬דאמר לאו שאין בו מעשה — לוקין עליו‪.‬‬
   311   312   313   314   315   316   317   318   319   320   321