Page 34 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 34

‫מסכת עירובין‬                                                                                  ‫‪34‬‬

‫אי דמוקי ליה בהדיה — אוספי הוא דקא מוסיף עליה! — אמר רב פפא‪ :‬דמוקי ליה לאידך גיסא‪.‬‬            ‫‪.4‬‬
‫רב הונא בריה דרב יהושע אמר‪ :‬אפילו תימא דמוקי לה בהדיה‪ .‬דמטפי ביה‪ ,‬או דמבצר ביה‪ .‬אמר‬
‫רב הונא בריה דרב יהושע‪ :‬לא אמרן אלא במבוי שמונה‪ ,‬אבל במבוי שבעה — ניתר בעומד מרובה‬
‫על הפרוץ‪ .‬וקל וחומר מחצר‪ .‬ומה חצר שאינה ניתרת בלחי וקורה — ניתרת בעומד מרובה על‬
‫הפרוץ‪ ,‬מבוי שניתר בלחי וקורה — אינו דין שניתר בעומד מרובה על הפרוץ! — מה לחצר שכן‬
‫פרצתה בעשר‪ ,‬תאמר במבוי שפרצתו בארבע? — קסבר רב הונא בריה דרב יהושע‪ :‬מבוי נמי‪,‬‬
‫פרצתו בעשר‪ .‬למאן קאמרינן — לרב הונא‪ ,‬והא רב הונא פרצתו בארבע סבירא ליה! — רב הונא‬
‫בריה דרב יהושע טעמא דנפשיה קאמר‪ .‬רב אשי אמר‪ :‬אפילו תימא במבוי שמונה נמי לא צריך‬
‫לחי‪ .‬מה נפשך‪ ,‬אי עומד נפיש — ניתר בעומד מרובה על הפרוץ‪ ,‬ואי פרוץ נפיש — נידון משום‬

          ‫לחי‪ .‬מאי אמרת — דשוו תרוייהו כי הדדי‪ ,‬הוה ליה ספק דבריהן‪ ,‬וספק דבריהן להקל‪.‬‬
‫אמר רב חנין בר רבא אמר רב‪ :‬מבוי שנפרץ [ו‪ ,‬א] מצידו — בעשר‪ ,‬מראשו — בארבעה‪ .‬מאי שנא‬
‫מצידו בעשר — דאמר פתחא הוא‪ ,‬מראשו נמי — נימא פתחא הוא! — אמר רב הונא בריה דרב‬
‫יהושע‪ :‬כגון שנפרץ בקרן זוית‪ ,‬דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי‪ .‬ורב הונא אמר‪ :‬אחד זה ואחד‬
‫זה בארבעה‪ .‬וכן אמר ליה רב הונא לרב חנן בר רבא‪ :‬לא תפלוג עלאי‪ ,‬דרב איקלע לדמחריא ועבד‬
‫עובדא כוותי‪ — .‬אמר ליה‪ :‬רב בקעה מצא‪ ,‬וגדר בה גדר‪ .‬אמר רב נחמן בר יצחק‪ :‬כוותיה דרב הונא‬
‫מסתברא‪ .‬דאיתמר‪ :‬מבוי עקום‪ ,‬רב אמר‪ :‬תורתו כמפולש‪ ,‬ושמואל אמר‪ :‬תורתו כסתום‪ .‬במאי‬
‫עסקינן? אילימא ביותר מעשר — בהא לימא שמואל תורתו כסתום? אלא לאו — בעשר‪ ,‬וקאמר‬
‫רב‪ :‬תורתו כמפולש‪ .‬אלמא‪ :‬פירצת מבוי מצידו בארבע‪ — .‬ורב חנן בר רבא — שאני התם‪ ,‬דקא‬
‫בקעי בה רבים‪ .‬מכלל דרב הונא סבר אף על גב דלא בקעי בה רבים? מאי שנא מדרבי אמי ורב‬

                                             ‫אסי? — התם דאיכא גידודי‪ ,‬הכא — דליכא גידודי‪.‬‬
‫תנו רבנן‪ :‬כיצד מערבין דרך רשות הרבים — עושה צורת הפתח מכאן‪ ,‬ולחי וקורה מכאן‪ .‬חנניה‬
‫אומר‪ :‬בית שמאי אומרים‪ :‬עושה דלת מכאן ודלת מכאן‪ ,‬וכשהוא יוצא ונכנס — נועל‪ .‬בית הלל‬
‫אומרים‪ :‬עושה דלת מכאן‪ ,‬ולחי וקורה מכאן‪ .‬ורשות הרבים מי מיערבא? והתניא‪ :‬יתר על כן אמר‬
‫רבי יהודה‪[ :‬ו‪ ,‬ב] מי שהיו לו שני בתים משני צידי רשות הרבים — עושה לחי מכאן ולחי מכאן‪,‬‬
‫או קורה מכאן וקורה מכאן — ונושא ונותן באמצע‪ .‬אמרו לו‪ :‬אין מערבין רשות הרבים בכך‪ .‬וכי‬
‫תימא‪ :‬בכך הוא דלא מיערבא‪ ,‬הא בדלתות מיערבא‪ .‬והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן‪:‬‬
‫ירושלים‪ ,‬אילמלא דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עליה משום רשות הרבים! ואמר עולא‪ :‬הני‬
‫אבולי דמחוזא‪ ,‬אילמלא דלתותיהן ננעלות — חייבין עליהן משום רשות הרבים! — אמר רב יהודה‪:‬‬
‫הכי קאמר‪ ,‬כיצד מערבין מבואות המפולשין לרשות הרבים — עושה צורת הפתח מכאן‪ ,‬ולחי‬

                                                                                 ‫וקורה מכאן‪.‬‬
                            ‫איתמר‪ ,‬רב אמר‪ :‬הילכתא כתנא קמא‪ ,‬ושמואל אמר‪ :‬הלכה כחנניה‪.‬‬
‫איבעיא להו‪ :‬לחנניה אליבא דבית הלל‪ ,‬צריך לנעול או אין צריך לנעול? — תא שמע‪ ,‬דאמר רב‬
‫יהודה אמר שמואל‪ :‬אינו צריך לנעול‪ ,‬וכן אמר רבי מתנה אמר שמואל‪ :‬אינו צריך לנעול‪ .‬איכא‬
                    ‫דאמרי‪ ,‬אמר רב מתנה‪ :‬בדידי הוה עובדא‪ ,‬ואמר לי שמואל‪ :‬אין צריך לנעול‪.‬‬
   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39