Page 34 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 34
מסכת עירובין 34
אי דמוקי ליה בהדיה — אוספי הוא דקא מוסיף עליה! — אמר רב פפא :דמוקי ליה לאידך גיסא. .4
רב הונא בריה דרב יהושע אמר :אפילו תימא דמוקי לה בהדיה .דמטפי ביה ,או דמבצר ביה .אמר
רב הונא בריה דרב יהושע :לא אמרן אלא במבוי שמונה ,אבל במבוי שבעה — ניתר בעומד מרובה
על הפרוץ .וקל וחומר מחצר .ומה חצר שאינה ניתרת בלחי וקורה — ניתרת בעומד מרובה על
הפרוץ ,מבוי שניתר בלחי וקורה — אינו דין שניתר בעומד מרובה על הפרוץ! — מה לחצר שכן
פרצתה בעשר ,תאמר במבוי שפרצתו בארבע? — קסבר רב הונא בריה דרב יהושע :מבוי נמי,
פרצתו בעשר .למאן קאמרינן — לרב הונא ,והא רב הונא פרצתו בארבע סבירא ליה! — רב הונא
בריה דרב יהושע טעמא דנפשיה קאמר .רב אשי אמר :אפילו תימא במבוי שמונה נמי לא צריך
לחי .מה נפשך ,אי עומד נפיש — ניתר בעומד מרובה על הפרוץ ,ואי פרוץ נפיש — נידון משום
לחי .מאי אמרת — דשוו תרוייהו כי הדדי ,הוה ליה ספק דבריהן ,וספק דבריהן להקל.
אמר רב חנין בר רבא אמר רב :מבוי שנפרץ [ו ,א] מצידו — בעשר ,מראשו — בארבעה .מאי שנא
מצידו בעשר — דאמר פתחא הוא ,מראשו נמי — נימא פתחא הוא! — אמר רב הונא בריה דרב
יהושע :כגון שנפרץ בקרן זוית ,דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי .ורב הונא אמר :אחד זה ואחד
זה בארבעה .וכן אמר ליה רב הונא לרב חנן בר רבא :לא תפלוג עלאי ,דרב איקלע לדמחריא ועבד
עובדא כוותי — .אמר ליה :רב בקעה מצא ,וגדר בה גדר .אמר רב נחמן בר יצחק :כוותיה דרב הונא
מסתברא .דאיתמר :מבוי עקום ,רב אמר :תורתו כמפולש ,ושמואל אמר :תורתו כסתום .במאי
עסקינן? אילימא ביותר מעשר — בהא לימא שמואל תורתו כסתום? אלא לאו — בעשר ,וקאמר
רב :תורתו כמפולש .אלמא :פירצת מבוי מצידו בארבע — .ורב חנן בר רבא — שאני התם ,דקא
בקעי בה רבים .מכלל דרב הונא סבר אף על גב דלא בקעי בה רבים? מאי שנא מדרבי אמי ורב
אסי? — התם דאיכא גידודי ,הכא — דליכא גידודי.
תנו רבנן :כיצד מערבין דרך רשות הרבים — עושה צורת הפתח מכאן ,ולחי וקורה מכאן .חנניה
אומר :בית שמאי אומרים :עושה דלת מכאן ודלת מכאן ,וכשהוא יוצא ונכנס — נועל .בית הלל
אומרים :עושה דלת מכאן ,ולחי וקורה מכאן .ורשות הרבים מי מיערבא? והתניא :יתר על כן אמר
רבי יהודה[ :ו ,ב] מי שהיו לו שני בתים משני צידי רשות הרבים — עושה לחי מכאן ולחי מכאן,
או קורה מכאן וקורה מכאן — ונושא ונותן באמצע .אמרו לו :אין מערבין רשות הרבים בכך .וכי
תימא :בכך הוא דלא מיערבא ,הא בדלתות מיערבא .והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן:
ירושלים ,אילמלא דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עליה משום רשות הרבים! ואמר עולא :הני
אבולי דמחוזא ,אילמלא דלתותיהן ננעלות — חייבין עליהן משום רשות הרבים! — אמר רב יהודה:
הכי קאמר ,כיצד מערבין מבואות המפולשין לרשות הרבים — עושה צורת הפתח מכאן ,ולחי
וקורה מכאן.
איתמר ,רב אמר :הילכתא כתנא קמא ,ושמואל אמר :הלכה כחנניה.
איבעיא להו :לחנניה אליבא דבית הלל ,צריך לנעול או אין צריך לנעול? — תא שמע ,דאמר רב
יהודה אמר שמואל :אינו צריך לנעול ,וכן אמר רבי מתנה אמר שמואל :אינו צריך לנעול .איכא
דאמרי ,אמר רב מתנה :בדידי הוה עובדא ,ואמר לי שמואל :אין צריך לנעול.
