Page 35 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 35

‫פני המנורה ‪35‬‬

‫בעו מיניה מרב ענן‪ :‬צריך לנעול‪ ,‬או אין צריך לנעול? — אמר להו‪ :‬תא חזי הני אבולי דנהרדעא‪,‬‬
‫דטימן עד פלגייהו בעפרא ועייל ונפיק מר שמואל‪ ,‬ולא אמר להו ולא מידי‪ — .‬אמר רב כהנא‪ :‬הנך‬
‫מגופות הואי‪ .‬כי אתא רב נחמן אמר‪ :‬פניוה לעפרייהו‪ — .‬לימא קסבר רב נחמן צריך לנעול? — לא‪,‬‬

                                                   ‫כיון דראויות לנעול‪ ,‬אף על פי שאין ננעלות‪.‬‬
‫ההוא מבוי עקום דהוה בנהרדעא‪ ,‬רמי עליה חומריה דרב וחומריה דשמואל‪ ,‬ואצרכוהו דלתות‪.‬‬
‫חומריה דרב — דאמר תורתו כמפולש‪ .‬והאמר רב הלכה כתנא קמא! כשמואל‪ ,‬דאמר‪ :‬הלכה‬

                        ‫כחנניה‪ .‬והאמר שמואל‪ :‬תורתו כסתום! — כרב‪ ,‬דאמר‪ :‬תורתו כמפולש‪.‬‬
‫ומי עבדינן כתרי חומרי? והא תניא‪ :‬לעולם הלכה כבית הלל‪ ,‬והרוצה לעשות כדברי בית שמאי —‬
‫עושה‪ ,‬כדברי בית הלל — עושה‪ .‬מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל — רשע‪ ,‬מחומרי בית שמאי‬
‫ומחומרי בית הלל — עליו הכתוב אומר הכסיל בחשך הולך‪ ,‬אלא‪ ,‬אי כבית שמאי — כקוליהון‬
‫וכחומריהון‪ ,‬אי כבית הלל — כקוליהון וכחומריהון‪ .‬הא גופא קשיא‪ :‬אמרת לעולם הלכה כבית‬
‫הלל והדר אמרת הרוצה לעשות כדברי בית שמאי עושה! — לא קשיא; כאן — קודם בת קול‪ ,‬כאן‬
‫— לאחר בת קול‪ .‬ואיבעית אימא‪ :‬הא והא לאחר בת קול‪[ ,‬ז‪ ,‬א] ורבי יהושע היא‪ ,‬דלא משגח בבת‬
‫קול‪ .‬ואיבעית אימא‪ ,‬הכי קאמר‪ :‬כל היכא דמשכחת תרי תנאי ותרי אמוראי דפליגי אהדדי כעין‬
‫מחלוקת בית שמאי ובית הלל — לא ליעבד כי קוליה דמר וכי קוליה דמר‪ ,‬ולא כחומריה דמר וכי‬
‫חומריה דמר‪ .‬אלא‪ :‬או כי קוליה דמר וכחומריה עביד‪ ,‬או כקוליה דמר וכחומריה עביד‪ — .‬מכל‬
‫מקום קשיא! — אמר רב נחמן בר יצחק‪ :‬כוליה כרב עבדוה‪ ,‬דאמר רב הונא אמר רב‪ :‬הלכה ואין‬

                                                                                     ‫מורין כן‪.‬‬
‫ולרב אדא בר אהבה אמר רב‪ ,‬דאמר‪ :‬הלכה ומורין כן‪ ,‬מאי איכא למימר? — אמר רב שיזבי‪ :‬כי לא‬
‫עבדינן כחומרי דבי תרי — היכא דסתרי אהדדי‪ ,‬כגון שדרה וגולגולת‪ .‬דתנן‪ :‬השדרה והגולגולת‬
‫שחסרו‪ ,‬וכמה חסרון בשדרה? בית שמאי אומרים‪ :‬שתי חוליות‪ ,‬ובית הלל אומרים‪ :‬חוליא אחת‪.‬‬
‫ובגולגולת‪ ,‬בית שמאי אומרים‪ :‬כמלא מקדח‪ ,‬ובית הלל אומרים‪ :‬כדי שינטל מן החי וימות‪ .‬ואמר‬
‫רב יהודה אמר שמואל‪ :‬וכן לענין טריפה‪ .‬אבל היכא דלא סתרי אהדדי — עבדינן‪ .‬והיכא דסתרי‬
‫אהדדי לא עבדינן? מתיב רב משרשיא‪ :‬מעשה ברבי עקיבא שליקט אתרוג באחד בשבט‪ ,‬ונהג בו‬
‫שני עישורין‪ ,‬אחד כדברי בית שמאי ואחד כדברי בית הלל! — רבי עקיבא גמריה איסתפיק ליה‪,‬‬
‫ולא ידע אי בית הלל בחד בשבט אמור‪ ,‬אי בחמיסר בשבט אמור‪ ,‬ועבד הכא לחומרא והכא‬

                                                                                     ‫לחומרא‪.‬‬
‫יתיב רב יוסף קמיה דרב הונא‪ ,‬ויתיב וקאמר‪ ,‬אמר רב יהודה אמר רב‪ :‬מחלוקת בסרטיא מכאן‬
‫וסרטיא מכאן ופלטיא מכאן ופלטיא מכאן‪ .‬אבל סרטיא מכאן ובקעה מכאן‪ ,‬או בקעה מכאן‬
‫ובקעה מכאן — עושה צורת הפתח מכאן‪ ,‬ולחי וקורה מכאן‪ .‬השתא סרטיא מכאן ובקעה מכאן‬
‫עושה לו צורת הפתח מכאן‪ ,‬ולחי וקורה מכאן‪ ,‬בקעה מכאן ובקעה מכאן מיבעיא? — הכי קאמר‪:‬‬
‫סרטיא מכאן ובקעה מכאן — נעשה כבקעה מכאן ובקעה מכאן‪ .‬ומסיים בה משמיה דרב יהודה‪:‬‬
‫אם היה מבוי כלה לרחבה — אינו צריך כלום‪ — .‬אמר ליה אביי לרב יוסף‪ :‬הא דרב יהודה —‬
‫דשמואל היא‪[ .‬ז‪ ,‬ב] דאי דרב — קשיא דרב אדרב בתרתי‪ .‬דאמר רב ירמיה בר אבא אמר רב‪ :‬מבוי‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40