Page 345 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה

‫הסוגייה הראשונה במסכת מעילה‬

‫המשמעות של איסור מעילה‬

‫במשנה כתוב‪ :‬קדשי קדשים ששחטן בדרום – מועלין בהן‪ ,‬שחטן בדרום וקיבל דמן בצפון‪ ,‬בצפון‬
‫וקיבל דמן בדרום‪ ,‬שחט ביום וזרק בלילה‪ ,‬בלילה וזרק ביום‪ ,‬או ששחטן חוץ לזמנו וחוץ למקומו –‬
‫מועלין בהן‪ .‬ולאחר מכן מופיע‪ :‬כלל אמר רבי יהושע‪ :‬כל שהיה לה שעת היתר לכהנים – אין מועלין‬
‫בה‪ ,‬וכל שלא היה לה שעת היתר לכהנים – מועלין בה‪ .‬איזו היא שהיה לה שעת היתר לכהנים –‬
‫שלנה‪ ,‬ושנטמאה‪ ,‬ושיצאה‪ .‬ואיזו היא שלא היה לה שעת היתר לכהנים – שנשחטה חוץ לזמנה‪ ,‬חוץ‬

‫למקומה‪ ,‬ושקיבלו פסולין וזרקו את דמה‪.‬‬

‫הסוגייה הראשונה (ב‪ ,‬א‪ :‬קתני – ו‪ ,‬א‪ :‬מידי מעילה) היא על הגדרת איסור מעילה‪ .‬החלק הראשון (‪1‬־‬
‫‪ .2‬ב‪ ,‬א‪ :‬קתני – ג‪ ,‬ב‪ :‬תיקו) הוא על המקרים בהם שחטו קדשי קדשים שלא כדין‪ .‬מרכז הסוגייה (‪3‬־‬
‫‪4‬־‪ .5‬אמר רב גידל – ד‪ ,‬ב‪ :‬לא פסיקא ליה) הוא על דיני מעילה בפיגול‪ .‬החלק השלישי (‪6‬־‪ .7‬כלל – ו‪,‬‬

‫א‪ :‬מידי מעילה) הוא על שעת ההיתר לכהנים‪.‬‬

‫החלק הראשון פותח בהסבר החידוש שבכל אחד מהשינויים שנזכרו במשנה‪ ,‬ועולה בו השאלה‪ :‬אם‬
‫עלו‪ ,‬מהו שירדו? רבה אמר‪ :‬אם עלו – ירדו‪ ,‬רב יוסף אמר‪ :‬אם עלו – לא ירדו‪ .‬כלומר‪ ,‬אם העלו את‬
‫הקרבנות שנעשה בהם שינוי על המזבח‪ ,‬האם צריך להוריד אותם‪ .‬ומוכיחה הגמרא ממשנתנו‪,‬‬
‫שכתוב‪ :‬קדשי קדשים ששחטן בדרום – מועלין בהן‪ ,‬ולכאורה מוכח מכאן כשיטת רב יוסף שעדיין‬
‫הקרבן בקדושתו‪ .‬ומשיבה הגמרא שלשיטת רבה המעילה שנזכרה במשנה היא מעילה מדרבנן‪ .‬ומה‬
‫בין מעילה דאורייתא לרבנן? במעילה דאורייתא – משלמים חומש‪ ,‬דרבנן – לא‪ .‬ומביאה הגמרא‬
‫הוכחה לכך שיש מעילה מדרבנן‪ ,‬שכן אמר עולא בשם רבי יוחנן‪ :‬קדשים שמתו – יצאו מידי מעילה‬

‫‪345‬‬