Page 346 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה

‫מסכת מעילה‬ ‫‪346‬‬

‫דבר תורה‪ ,‬ומשמע שיש בהם מעילה מדרבנן‪ .‬על דברי רבה השיב רב יוסף משלש משניות במסכת‬
‫זבחים‪ ,‬שמשמע מהם שכל שהיה פסולו בקדש – אם עלו לא ירדו‪ ,‬ואכן הגמרא נשארת בקושיה על‬
‫שיטת רבה‪ .‬הגמרא מביאה את דברי רבי אלעזר‪ :‬עולת במת יחיד שהכניסה לפנים – קלטוה מחיצות‬
‫לכל דבר‪ ,‬ושאל רבי אלעזר מה יהיה הדין בעולת במת יחיד שהכניסה והיא נפסלה ועלתה על המזבח‪,‬‬
‫האם היא יורדת או לא‪ .‬ולכאורה‪ ,‬מכך שהוא שאל את השאלה הזו‪ ,‬מוכח שפשוט לו ביחס לקדשי‬
‫קדשים ששחטן בדרום‪ .‬ודוחה הגמרא‪ ,‬שייתכן שרבה ורב יוסף אמרו את דבריהם דווקא על מחיצה‬

‫כתיקנה‪.‬‬

‫במרכז הסוגייה דברי רב גידל בשם רב‪ :‬זריקת פיגול אינו מוציא מידי מעילה בקדשי קדשים‪ ,‬ואינו‬
‫מביא לידי מעילה בקדשים קלים‪.‬‬

‫השיב רב פפא לאביי על דברי רב‪ ,‬ממשנה במסכת מנחות (פ"ז מ"ג)‪ :‬השוחט את התודה לפנים ולחמה‬
‫חוץ לחומה – לא קדש את הלחם; שחטה עד שלא קרמו פניה בתנור‪ ,‬ואפילו קרמו כולן חוץ מאחת‬
‫מהן – לא קדש הלחם‪ ,‬שחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה – קדש הלחם‪ ,‬ומכאן שהפיגול מביא את‬
‫התודה לידי מעילה! אביי שתק על הוכחה זו‪ ,‬אך רבי אבא ענה‪ ,‬שמדובר במשנה כאשר בזריקה הוא‬
‫לא פיגל‪ ,‬ואילו דברי רב נאמרו כאשר הוא פיגל בזריקה‪ .‬אמר לו רב אשי לרבא והרי אמר עולא‪ :‬קומץ‬
‫פיגול שהעלו לגבי מזבח – פקע פיגולו ממנו‪ ,‬וקמיצה היא כשחיטה‪ ,‬ומכאן שהקמיצה והשחיטה‬
‫קובעים אם זהו פיגול‪ ,‬ולא צריך להמתין עד הזריקה! אמר לו‪ :‬איסור שבא לידי פיגול‪ ,‬ורק ההתחלה‬
‫היא בקמיצה‪ .‬אמר לו רבינא לרב אשי‪ :‬והרי אמר אילפא‪ ,‬מחלוקת בשתי עבודות‪ ,‬כגון דאמר הריני‬
‫שוחט סימן ראשון חוץ לזמנו וסימן שני חוץ למקומו‪ ,‬אבל בעבודה אחת כולם סוברים שאלו רק‬
‫עירובי מחשבות‪ ,‬ואם כן רק בזריקה ניתן יהיה לדעת אם זהו פיגול או לא‪ ,‬ומשיבה הגמרא‪ ,‬שאכן גם‬

‫כשאנו אומים שקדש הלחם הכוונה היא לכך שהוא קדש ליפסל – שהוא צריך שריפה‪.‬‬

‫ומביאה הגמרא שתי הוכחות לדברי רב‪ .‬בברייתא כתוב‪ :‬הפיגול לעולם מועלין בו‪ ,‬ומשמע שמועלים‬
‫בו אפילו אם נזרק הדם‪ .‬בתחילה דוחה הגמרא שמדובר בעולה‪ ,‬אך מכך שכתוב בסוף הברייתא‪ :‬לן‬
‫דמה אף על פי שחזר וזרקו – מועלים בו‪ ,‬ניתן לסייע לדברי רב גידל‪ .‬ועוד מוכיחה הגמרא מן‬
‫הברייתא‪ :‬הפיגול בקדשי קדשים – מועלים בו‪ ,‬ומשמע שמועלים אפילו אם נזרק הדם‪ .‬בתחילה דוחה‬
‫הגמרא שמדובר כאשר לא זרק את הדם‪ ,‬אך מכך שכתוב בסוף הברייתא‪ :‬בקדשים קלים אין מועלים‬

‫בו‪ ,‬ניתן לסייע לדברי רב גידל‪.‬‬

‫החלק השלישי בסוגיה הוא על הכלל שאמר רבי יהושע במשנה‪ :‬כל שהיה לה שעת היתר לכהנים –‬
‫אין מועלין בה‪ ,‬וכל שלא היה לה שעת היתר לכהנים – מועלין בה‪ .‬אמר לו בר קפרא לבר פדת‪ :‬בן‬
‫אחותי‪ ,‬ראה מה אתה שואלני למחר בבית המדרש‪ ,‬היתר שחיטה שנינו‪ ,‬או היתר זריקה שנינו‪ ,‬או‬