Page 77 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 77
הסוגייה הראשונה במסכת ביצה
איסור ביצה שנולדה ביום טוב
במשנה נאמר :ביצה שנולדה ביום טוב ,בית שמאי אומרים :תאכל ,ובית הלל אומרים :לא תאכל.
הסוגייה הראשונה במסכת ביצה עוסקת בביצה שנולדה ביום טוב (ב ,א :במאי עסקינן – ו ,ב :בן
יעקב) .החלק הראשון של הסוגייה (1־ .2ב ,א :במאי עסקינן – ד ,א :גוזמא) מביא שתי שיטות בשאלה
אם התרנגולת שהטילה את הביצה היא תרנגולת העומדת לאכילה או תרנגולת שעומדת לגדל ביצים.
במרכז הסוגייה (3־4־ .5אתמר – ו ,א :להא דנהרדעי) שלשה מקרים בהם יש שאלה אם ביצה נולדה
ביום אחד היא מותרת ביום השני( :א) שבת ויום טוב( .ב) שני ימים טובים של גלויות( .ג) שני ימים
טובים של ראש השנה .החלק השלישי של הסוגייה (6־ .7אתמר אפרוח – ו ,ב :כרבי אליעזר בן יעקב)
הוא על אפרוח שנולד ביום טוב .כלומר ,הביצה נולדה כמו שכתוב במשנה ,ובקע ממנה אפרוח ביום
טוב עצמו.
החלק הראשון פותח בשאלה איזו תרנגולת הטילה את הביצה עליה מדובר במשנה .לשיטת רב נחמן
מדובר בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ,וממילא היא עצמה מוקצה ,ובית שמאי סוברים שאין איסור
מוקצה ביום טוב ,כשיטת רבי שמעון ,ואין גם איסור "נולד" ,ואילו בית שמאי סוברים שיש איסור
מוקצה ,כשיטת רבי יהודה ,ויש גם איסור "נולד" ,ולפיכך ביצה שנולדה ביום טוב לא תאכל .רבה
סובר שמדובר בתרנגולת העומדת לאכילה ,ואין בה בעיה של מוקצה ,והאיסור הוא שהביצה הוכנה
יום קודם להטלתה ,ולפיכך כאשר חל יום טוב אחר השבת אסור לאכול את הביצה ,ובכל יום טוב
גזרו משום יום טוב שחל אחר השבת .לדברי רב יוסף הגזירה בביצה שנולדה היא משום פירות
הנושרים ,ולפי רבי יצחק גזרו משום משקים שזבו .וכך סובר גם רבי יוחנן ,שהגזירה היא משום
משקים שזבו.
77
