Page 75 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה

‫פני המנורה ‪75‬‬

‫בתרתי פליגי; פליגי בסוכה קטנה‪ ,‬ופליגי בסוכה גדולה‪ ,‬וחסורי מיחסרא והכי קתני‪ :‬מי שהיה‬ ‫‪.5‬‬
‫ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית‪ ,‬בית שמאי אומרים לא יצא‪ ,‬ובית הלל אומרים‪ :‬יצא‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫ושאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו בלבד‪ ,‬בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫מאן תנא להא דתנו רבנן‪ :‬בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות‪ ,‬פטור מן המזוזה ומן המעקה‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫ואינו מטמא בנגעים‪ ,‬ואינו נחלט בבתי ערי חומה‪ ,‬ואין חוזרין עליו מעורכי המלחמה‪ ,‬ואין מערבין‬
‫בו ואין משתתפין בו‪ ,‬ואין מניחין בו עירוב‪[ ,‬ג‪ ,‬ב] ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות ואין‬
‫האחין והשותפין חולקין בו‪ .‬לימא רבי היא ולא רבנן? — אפילו תימא רבנן‪ .‬עד כאן לא קאמרי‬
‫רבנן התם אלא לענין סוכה‪ ,‬דדירת עראי היא‪ .‬אבל לגבי בית‪ ,‬דדירת קבע הוא — אפילו רבנן מודו‪,‬‬

‫דאי אית ביה ארבע אמות על ארבע אמות — דיירי ביה אינשי‪ ,‬ואי לא — לא דיירי ביה אינשי‪.‬‬
‫אמר מר‪ :‬פטור מן המזוזה ומן המעקה ואין מטמא בנגעים ואינו נחלט בבתי ערי חומה ואין חוזרין‬
‫עליו מעורכי המלחמה‪ .‬מאי טעמא? דבית כתיב בהו בכולהו‪ .‬ואין מערבין בו ואין משתתפין בו‬
‫ואין מניחין בו עירוב‪ .‬מאי טעמא — דלא חזי לדירה‪ .‬עירובי חצירות אין מניחין בו‪ ,‬אבל שיתוף —‬
‫מניחין בו‪ .‬מאי טעמא? דלא גרע מחצר שבמבוי‪ .‬דתנן‪ :‬עירובי חצירות — בחצר‪ ,‬שיתופי מבוי —‬
‫במבוי‪ .‬והוינן בה‪ :‬עירובי חצירות בחצר? והתנן‪ :‬הנותן עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת — אינו‬
‫עירוב‪ ,‬והדר שם אינו אוסר! אלא אימא‪ :‬עירובי חצרות בבית שבחצר‪ ,‬ושיתופי מבואות בחצר‬
‫שבמבוי‪ .‬והאי לא גרע מחצר שבמבוי‪ .‬ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות — דאפילו כבורגנין‬
‫לא משוינן ליה‪ .‬מאי טעמא? בורגנין — חזו למילתייהו‪ ,‬והאי — לא חזי למילתיה‪ .‬ואין האחין‬
‫והשותפין חולקין בו‪ .‬טעמא — דלית ביה ארבע אמות‪ ,‬הא אית ביה ארבע אמות — חולקין? והתנן‪:‬‬
‫אין חולקין את החצר עד שיהא בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה! אלא אימא‪ :‬אין בו דין‬
‫חלוקה כחצר‪ .‬דאמר רב הונא‪ :‬חצר לפי פתחיה מתחלקת‪ .‬ורב חסדא אמר‪ :‬נותן לכל פתח ופתח‬
‫ארבע אמות‪ ,‬והשאר חולקין אותו בשוה‪ .‬דהני מילי — בית דלמהוי קאי‪ ,‬יהבינא ליה חצר‪ .‬האי‬

‫דלמיסתר קאי — לא יהבינן ליה חצר‪.‬‬

‫היתה גבוהה מעשרים אמה ובא למעטה בכרים וכסתות לא הוי מיעוט‪[ ,‬ד‪ ,‬א] ואף על גב‬
‫דבטלינהו [לכולהו]‪ ,‬משום דבטלה דעתו אצל כל אדם‪ .‬תבן ובטלו — הוי מיעוט‪ ,‬וכל שכן עפר‬
‫ובטלו‪ .‬תבן ואין עתיד לפנותו ועפר סתם — מחלוקת רבי יוסי ורבנן‪ ,‬דתנן‪ :‬בית שמילאהו תבן או‬
‫צרורות וביטלו — מבוטל‪ .‬ביטלו — אין‪ ,‬לא ביטלו — לא‪ .‬ותני עלה רבי יוסי אומר‪ :‬תבן ואין עתיד‬

‫לפנותו — הרי הוא כעפר סתם‪ ,‬ובטל‪ .‬עפר ועתיד לפנותו — הרי הוא כסתם תבן‪ ,‬ולא בטיל‪.‬‬
‫היתה גבוהה מעשרים אמה‪ ,‬והוצין יורדין בתוך עשרים אמה‪ ,‬אם צלתם מרובה מחמתם כשרה‬
‫ואם לאו פסולה‪ .‬היתה גבוהה עשרה טפחים והוצין יורדין לתוך עשרה‪ ,‬סבר אביי למימר‪ :‬אם‬
‫חמתם מרובה מצלתם — כשרה‪ — .‬אמר ליה רבא‪ :‬הא דירה סרוחה היא‪ ,‬ואין אדם דר בדירה‬

‫סרוחה‪.‬‬
‫היתה גבוהה מעשרים אמה‪ ,‬ובנה בה איצטבא כנגד דופן האמצעי על פני כולה‪ ,‬ויש בה הכשר‬
‫סוכה — כשרה‪ .‬ומן הצד‪ ,‬אם יש משפת איצטבא לכותל ארבע אמות — פסולה‪ ,‬פחות מארבע‬
‫אמות — כשרה‪ .‬מאי קא משמע לן — דאמרינן דופן עקומה? תנינא‪ :‬בית שנפחת וסיכך על גביו‬