Page 72 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 72
מסכת סוכה 72
ורב הונא אמר בשם רב :מחלוקת בשאין בה אלא ארבע אמות על ארבע אמות ,אבל יש בה יותר
מארבע אמות על ארבע אמות – אפילו למעלה מעשרים אמה כשרה ,ורב חנן בר רבה אמר בשם רב:
מחלוקת בשאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושולחנו ,אבל מחזקת יותר מכדי ראשו ורובו ושולחנו
– אפילו למעלה מעשרים אמה כשרה.
המשנה עסקה בגובה הסוכה ,ומרכז הסוגייה עוסק גם בהכשר הסוכה ברוחבה :לדעת בית שמאי
הכשר סוכה בראשו ורובו ושולחנו ,ולדעת בית הלל די בראשו ורובו ,ולדעת רבי סוכה כשרה רק אם
יש בה ארבע אמות .אמר רב שמואל בר יצחק :הלכה ,צריכה שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו.
ובית שמאי ובית הלל חולקים גם בסוכה גדולה ששולחנו בתוך הבית ,וגם בסוכה קטנה שאינה
מחזיקה את שולחנו .ועוד מעירה הגמרא ,שביחס לבית מסכימים גם חכמים שהבית המינימאלי הוא
של ארבע אמות על ארבע אמות.
החלק השלישי של הסוגייה הוא על מיעוט מעשרים אמה .מי שבא למעט בכרים וכסתות ,בתבן או
בעפר ובטלו ,ובתבן ואין עתיד לפנותו ועפר סתם .מקרה נוסף שהגמרא דנה בו הוא אם הסוכה היתה
גבוהה מעשרים אמה ,והוצין יורדין בתוך עשרים אמה ,או אם בנה בה עמוד שגבוה עשרה טפחים.
מה עולה מן הסוגייה? שניתן למצוא טעמים לכך שגובה הסוכה הוא עד עשרים אמה ,אך בעיקרו של
דבר זהו דין כמו הכשר הסוכה ,ודין הסוכה הפסולה מפני גובהה הוא דין התורה .במרכז הסוגייה אנו
רואים שיש מחלוקת אם להשוות את הסוכה לבית ,שצריך בו ארבע אמות על ארבע אמות כדי שיהיה
בית ,או שבודקים אנו מהו המקום שדרוש לאדם – ראשו ורובו ,ואולי גם שולחנו .ונראה ,שאלו גם
שני הצדדים בחלק הראשון ובחלק השלישי של הסוגייה ,או שהפסול הוא מצד האדם שבא לגור
בסוכה או שהפסול הוא מצד הגובה של הסוכה.
